לנדאו נ' שירום ואח'

פסק דין

לפניי תביעת הפסדים בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 31.8.09.

התובע נהג ברכבו הפרטי ואילו הנתבע 1 נהג במשאית.

אין מחלוקת כי היה מפגש בין הרכבים ושנגרם נזק.

לטענת התובע, הנזק נגרם עקב סטיה של הנתבע ואילו לטענת הנתבע הנזק נגרם כתוצאה מניסיון של התובע להשתלב בנתיב בעת שהנתבע כבר הקדים אותו, ומכאן נגרמה התאונה.

הוגשה בקשה ביום 29.12.09 למחיקת הנתבעת 2. הבקשה הינה בקשה מנומקת.

התובע לא הגיב על הבקשה וגם היום כשהוצגה לו פוליסת הביטוח והופנתה תשומת לבו לגובה ההשתתפות העצמית העולה על סכום התביעה, בחר התובע להותיר את התביעה כנגד הנתבעת 2 על כנה.

ודוק, אין לתובע כל קשר ישיר עם הנתבעת 2.

הנהג המזיק כביכול הינו הנתבע 1.

היחסים הביטוחיים סוררים בין הנתבע לנתבעת.

לפיכך ובהיעדר התייחסות של התובע לנימוקי הבקשה, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 2. התובע יישא בהוצאות הנתבעת 2 בסך של 300 ₪.

אשר לנתבע 1 – הרי שהגרסאות באשר לנסיבות התאונה הינן גרסאות סותרות.

לא הובאו עדים שצפו בתאונה.

נטל ההוכחה אמנם מוטל על התובע בהיותו "המוציא מחברו", אך מיקום הפגיעה ברכבו של התובע מלמד כי רכבו של התובע הקדים את המשאית על פני הנתיב. הפגיעה הינה בכנף האחורית שמאלית ברכבו של התובע, בעוד שהפגיעה במשאית הינה בחלק הקדמי ימני.

לפיכך ובהסתמך על התמונות, סבורני כי התובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.

אשר על כן, התביעה מתקבלת ואני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע את הסך של 1,050 ₪ בגין ההשתתפות העצמית, בסך של 172 ₪ בגין הפסד פרמיה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 8.12.09 ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן יישא הנתבע באגרת בית המשפט ובהוצאות התובע בסך של 600 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים.