לממשלה נ' מחמד אוולד(אסיר)

פסק דין

השופטת י. רז לוי

עתירה כנגד החלטת המשיבה 1 - ועדת השחרורים המיוחדת במקום מושבה בכלא "אשל" (להלן: "ועדת שחרורים מיוחדת" ולעיתים "וועדת השחרורים") מיום 18.3.13, בה הורתה על שחרורו המוקדם של המשיב 2 (להלן: "המשיב") על תנאי, ממאסר שהיה נתון בו בשל עבירת רצח.

רקע

1.ביום 27.6.94 הורשע המשיב יחד עם שותפו למעשה - דודו, סעיד אלאולד, ברצח המנוח חגי שלהבת ז"ל, לאחר שהשניים כפתו את המנוח בחבל לאורך כל גופו וחנקו אותו למוות בצווארו. המשיב נדון למאסר עולם, כאשר עונשו של המשיב נקצב על ידי נשיא המדינה ל-30 שנה ושחרורו המלא מן המאסר הינו ביום 12.1.23.

ההליכים בפני ועדת השחרורים המיוחדת והחלטתה

2.ביום 18.7.12 התקיים דיון בפני ועדת השחרורים המיוחדת בעניינו של המשיב. הועדה שמעה את עמדות הצדדים: עמדת המדינה אשר התנגדה לשחרורו של המשיב בשל חומרת מעשיו, בשל היעדר יכולת לפקח על המשיב לאחר שחרורו והיעדר יכולת למנוע הישנות עבירות, וכן התנגדות משפחת הקורבן לשחרור, ומנגד: עמדת ב"כ המשיב שעתר לשחרורו, לאור ההליך השיקומי שעבר בכלא, העובדה כי הביע החרטה על מעשיו וכן לנוכח תוכנית השיקום במרכז אלאמל. בסיום הישיבה קבעה הוועדה, כי לאחר בחינת כלל המידע והעובדות, אין מניעה מבחינת התנהגותו של המשיב להורות על שחרורו. עם זאת, הורתה על דחיית הדיון לצורך קבלת הבהרות ממרכז אלאמל בנושא הפיקוח על תוכנית השיקום והבטחת התייצבותו של המשיב, ועל מנת ליתן אפשרות למציאת מעסיק אחר מזה שהוצע.

3.ביום 18.3.13 התקיים דיון נוסף בפני הועדה, זאת לאחר שהתקבלו הבהרות ממרכז אלאמל. בתום הדיון החליטה הוועדה להורות על שחרורו של המשיב בתנאים, תחת תוכנית שיקום של מרכז אלאמל לפיה הוא יגיע לשיחות במרכז ויעבוד אצל מעסיק מסוים. עוד נקבע במסגרת תנאי השחרור כי המשיב יגור בחברון; ישהה במעצר בית מהשעה 22:00 עד 06:00; יתייצב במשטרת חברון הסמוכה למקום מגוריו מדי שבוע; וכי תקופת הפיקוח תימשך לפחות 5 שנים מיום שחרורו של המשיב, כאשר בסמכות הועדה להאריך תקופה זו.

4.החלטת הועדה נומקה בכך שמצאה כי התנהגותו של המשיב בכלא ראויה, כי אין מקום ליתן משקל לעבירותיו של המשיב בכלא שנעברו לפני יותר מ-10 שנים, וכי המשיב שינה במשך תקופת מאסרו את יחסו לעבירה שבה הורשע. בכך יש לדעת הוועדה מענה לדרישת סעיף 10(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר תשס"א – 2001, על פיו על הועדה לבחון אם חל באסיר שינוי בולט מבחינת הבנת חומרת מעשיו (להלן: "חוק שחרור על תנאי ממאסר" או "החוק"). עוד ציינה הועדה בהחלטתה, כי תכנית מרכז אלאמל עונה לצרכיו השיקומיים של המשיב; כי יש בתכנית זו כדי להניח את דעת חברי הועדה שהמשיב לא יסכן את הציבור; כי העובדה שהמשיב מתגורר בשטחים אין בה כדי לשלול את שחרורו, וכי בחנה את עמדתה של משפחת הקרבן ועם כל הצער, אין בה כדי להוביל למסקנה שיש לדחות את בקשת השחרור אך בגינה.

נימוקי העתירה

5.לטענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שגתה ועדת השחרורים המיוחדת בכך שהורתה על שחרורו המוקדם של המשיב לאחר שלא שקלה את מכלול השיקולים ולא ערכה את האיזון הראוי ביניהם, בשל מספר טעמים:

א)המשיב הינו תושב הרשות הפלסטינאית ועתיד להתגורר בחברון לאחר השחרור. לפיכך, באם ישוחרר, לא ניתן יהיה להציב פיקוח אפקטיבי על שחרורו.

ב) אין בתוכנית "מרכז אלאמל" כדי לפקח ולאיין את מסוכנתו של המשיב, כאשר המשיב לא עבר כברת דרך שיקומית משמעותית, כפי שנדרש מאסירי עולם לצורך קביעת שחרורם.

ג)ועדת השחרורים המיוחדת לא נתנה בהחלטתה משקל מספק לנסיבות ביצוע מעשה הרצח ולקביעות בית המשפט המעידים על מסוכנותו של המשיב, וכלל לא שקלה את משך המאסר שהוטל על המשיב, את ההקלה בעונשו ואת תקופת התנאי הממושכת (10 שנים).

ד)המשיב אינו מכיר באחריותו המלאה למעשה אשר ביצע ואינו מבין את חומרתו, הוא ממזער את חלקו במעשה ומכחיש כי אף הוא קשר וחנק את המנוח. כמו כן, הועדה לא העניקה בהחלטת השחרור משקל הולם לעמדת משפחת הקרבן ולסבלה.

ה) הועדה התעלמה מעמדתה של משטרת ישראל לפיה אין ביכולתה לפקח על אסירים בתחומי הרשות, כאשר על פי נהלי המשטרה לא ניתן להחתים את תושבי הרשות בתחנות משטרה בתחומי הרשות, תוך שהיא כופה על המשטרה בלא סמכות לעשות כן. כמו כן, אין באפשרות המשטרה לאפשר את כניסתם של אסירים משוחררים תושבי הרשות לשטחי ישראל לצורך ישיבות מעקב.

תגובת המשיב

6.ב"כ המשיב טען כי החלטת הוועדה מנומקת וניתנה לאחר שנשמעו טענות העותרת וטענות המשיב ולאחר שנבחנו חוות הדעת בעניינו, תוך שהטעים כי :

א)העותרת לא הראתה כי החלטת הוועדה חורגת ממתחם הסבירות, ומכאן אין הצדקה להתערבות בהחלטתה מה גם שהוועדה בחנה פעמים את עניינו של האסיר ומצאה כי הוא ראוי לשחרור וכי הוא עבר שינוי בולט וממשי בין כותלי הכלא, הוא נמצא באגף המתקדם ביותר בכלא אשל, משולב בתעסוקה, עבר קורסים טיפוליים ושולב בקבוצות טיפוליות ובחינוך.

ב)באשר לחתימה בתחנת המשטרה, הובאו שני מקרים בהם התיר בית המשפט לאסירים לחתום בתחנת המשטרה בנימין, כאשר לא הוגש ערעור המדינה על כך.