למין סומארו נ' מדינת ישראל

החלטה

בקשה להעברת הדיון בעתירה מחמת העדר סמכות עניינית.

עמדת המדינה היא כי הסעד המרכזי לו עותר המבקש בעתירתו היא סעד של מתן מעמד של פליט, ומכאן שהסעד מופנה כנגד מנכ"ל רשות ההגירה ומנהל האוכלוסין ומעברי הגבול, שמיקומו הוא בירושלים.

העותר טען כי יש לדחות את הבקשה. לגישתו, הוא תוקף במסגרת העתירה מספר החלטות שניתנו על ידי גורמים שונים, הממוקמים במקומות שונים. מכאן שקיימת סמכות מקומית מקבילה ובין היתר יש סמכות מקומית גם לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. עוד נטען כי ההחלטה המיוחסת לירושלים כלל לא הומצאה לעותר, וכי גם מטעם זה אין לקבל את הטענה בדבר העדר סמכות מקומית.

אני סבורה כי יש להיעתר לבקשת המדינה.

הטעם המרכזי לכך, הוא על מנת לשמור על אחידות בהחלטות בית המשפט ביחס לסמכות המקומית לדון בעתירות שעניינן העיקרי הוא בהחלטות רשות האוכלוסין ביחס למתן מעמד כפליט. ב"כ המדינה הפנה בתשובתו למספר החלטות שניתנו בהקשר זה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, שמהן עולה כי הסמכות המקומית היא לבית המשפט בירושלים, חרף העובדה שההחלטות באותם מקרים נמסרו לעותרים על ידי רכזת ועדת פליטים היושבת בתל אביב.

האמור בהחלטות הנ"ל, אילהן הפנה ב"כ המדינה, מקובל עלי עם כל הכבוד גם לגופו.

כך, ככלל, מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה יש לבחון את נושא הסמכות העניינית בהתאם לסעד העיקרי המבוקש בבקשה, וסעד זה מתייחס בעתירה דנן להחלטה שניתנה (כעולה מעמדת המדינה) על ידי רשות האוכלוסין בירושלים. הסעד המבוקש ביחס למתן הכרה כפליט, אף הוא סעד המתייחס לרשות האוכלוסין.

יוער כי המבקש הפנה אף הוא למספר עתירות שבהן הדיון לא הועבר לבית המשפט בירושלים, אולם גם לגישתו ששל העותר, באותם מקרים הטענה בדבר העדר סמכות מקומית כלל לא הועלתה על ידי המדינה. כאמור, באותם מקרים בהם הטענה עלתה, שאליהם הפנה ב"כ המדינה, הדיון הועבר.

עוד יצוין כי במסגרת העתירה דנן ניתן צו ארעי לבקשת המבקש, ולכן לא ייגרם לו נזק כתוצאה מהעברת הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

המזכירות תעביר את התיק לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אב תש"ע, 27 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: