לם נ' דוד

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 11.6.09, בשעת צהריים, בכניסה לנתב"ג.

אין מחלוקת כי אותה שעה היו שלושה מנתיבי הכניסה, שבהם נפתחו עמדות הבדיקה, עמוסים מאד, והמתינו בהם כלי רכב רבים.

עוד אין מחלוקת כי התובעת התקדמה אל עבר עמדת בדיקה נוספת, שנפתחה משמאל לנתיבים העמוסים, בדיוק כאשר התובעת הגיעה למקום.

2.התובעת טוענת כי היא הגיעה למרחק של כשלושה מטרים מעמדת הבדיקה החדשה שנפתחה, ואז יצא לפתע הנתבע, שנהג במונית, מהנתיב שלימינה, סטה שמאלה אל נתיבה ופגע בצד הימני-קדמי של רכבה. התובעת טוענת כי לא ראתה את הנתבע, אלא כאשר הגיח מנתיבו שמאלה ופגע ברכבה.

3.הנתבע טוען כי לפני התאונה היתה התובעת באותו נתיב שבו נסע: השמאלי מבין שלושת הנתיבים העמוסים (תרשים נ/ 1), ורכבה נמצא במרחק של מספר כלי רכב, מאחוריו.

הנתבע טוען כי הכביש שמוביל לעמדה החדשה שנפתחה אינו נתיב מלא, אלא "הסתעפות" של הנתיב שלימינו, כמתואר בתרשים נ/ 1. הנתבע טוען כי התובעת לא יכלה להתחיל בהתקדמותה אל נקודת הבדיקה החדשה, אלא לאחר שהגיעה אל אותה הסתעפות, ולשם כך היה עליה להתקדם תחילה בטור המכוניות שבנתיב שמימין לאותה הסתעפות, שהוא אותו נתיב שבו נסע הנתבע.

הנתבע טוען כי בעוד כלי הרכב הרבים ממתינים בטור השמאלי ביותר, נפתחה עמדת הבדיקה החדשה, לשמאלו של טור מכוניות זה. הנתבע רצה להגיע אל אותה עמדה חדשה, ולשם כך החל לסטות לנתיב שלשמאלו, וכשהחלק הקדמי-שמאלי של מוניתו כבר היה באותו נתיב

פנוי - הוא עצר והתבונן במראה השמאלית על מנת לוודא שאין רכב שמגיע משמאלו. אז הבחין ברכב התובעת שמתקרב מאחוריו במהירות, בנתיב הפנוי. הנתבע ניסה לסטות בחזרה ימינה ולחזור לנתיבו, אך לא הצליח למנוע את ההתנגשות. עוד טוען הנתבע כי ההתנגשות אירעה במרחק של כ- 30 מטרים מעמדת השער, ולא 3 מטרים כטענת התובעת.

הנתבע טוען שהתובעת אחראית לתאונה, כיוון שגם היא יצאה אל הנתיב הפנוי מאותו נתיב, שהנתבע יצא ממנו, ומאחוריו, והתקדמה בנתיב הפנוי במהירות רבה, מבלי לשים לב למונית, שכבר יצאה אליו אף היא, באופן חלקי, והיתה במצב של עצירה בעת שהתובעת התקדמה.

4.התובעת כופרת בגירסת הנתבע. היא טוענת כי נתיב הגישה לשער עם העמדה החדשה שנפתחה היה נגיש, לא כ"הסתעפות" של הנתיב שלימינו, והיא נסעה אליו ישירות, כמתואר בתרשימה ת/ 1, ולא מתוך יציאה מהנתיב שבו נסע הנתבע.

התובעת טוענת כי אין זה נכון שהנתבע רק "הציץ" אל הנתיב שלשמאלו, ואז עצר במקומו, והיה בעצירה מוחלטת בעת שרכבה הגיע למקום. היא חזרה על גירסתה, כי הנתבע הפתיע אותה לחלוטין, כשהגיח מנתיבו אל נתיבה, בנסיעה, במרחק של כשלושה מטרים בלבד מעמדת הבדיקה שבשער.

5.מטעם התובעת העידה חברתה, גב' אליאנה קרדונה, שישבה לצידה ברכב. היא מסרה

כי היא והתובעת היו בדרכן לטיסה, והן מיהרו כיוון שהיו במצב של עיכוב בגין פקקי תנועה בדרך.

אשר לאופן הגישה לעמדות-השער, מסרה העדה כי כאשר הן התקרבו אל עמדות השער, העמדה השמאלית ביותר (זו שנפתחה כ"חדשה") היתה עדיין סגורה, ועל כן היה עליהן לעבור ימינה ולעמוד בתור בקצה שורת המכוניות שבנתיב שלימינן, היינו - הנתיב שבו עמדה מוניתו של הנתבע (העדה הדגימה זאת בתרשימה ת/ 2).

העדה ציינה כי בנתיב שמימין המתינו אותו רגע כשש-שבע מכוניות, ואילו הנתבע טוען כי מספרן היה קרוב לשלושים, וכי כשיש "תור" של שש-שבע מכוניות אין פותחים עמדת בדיקה נוספת, כפי שנעשה במקרה זה, בשל העומס הרב של כלי רכב בכניסה לשדה התעופה.

העדה המשיכה ומסרה כי התובעת רצתה להגיע אל סוף טור המכוניות בנתיב שבו עמד הנתבע, אך אז הבחינה כי נפתח שער, ועמדת בדיקה נוספת, בנתיב הפנוי משמאל, ועל כן לא נעמדה בסוף הטור, בנתיבו של הנתבע, אלא המשיכה בנסיעה אל עבר העמדה החדשה שנפתחה. העדה העידה כי היא ראתה את הנתבע סוטה שמאלה ויוצא מנתיבו אל נתיבן. העדה שללה את טענת הנתבע, כי היה במצב של עצירה: "לא. הוא יצא אלינו בנסיעה. הוא פשוט ממש סטה ימינה. הוא אפילו לא אותת. אני אמרתי לתובעת שתיזהר ממנו, והיא לא הספיקה לברוח שמאלה" (בעמ' 4 לפר').

6.לאחר ששמעתי את הנהגים ואת עדת התובעת, מסקנתי היא כי עיקר האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. גם על פי גירסתו, הוא חדר לנתיב שלשמאלו. אני מעדיפה את עדויותיהן של התובעת ושל עדתה, כי כאשר הנתבע סטה שמאלה לנתיבן, הוא הפתיע אותן ממרחק קצר מדי, שלא איפשר למנוע את התאונה, ואין זה נכון שהנתבע היה במצב של עצירה בעת התאונה.

לעניין זה אין זה משנה כמה כלי רכב המתינו בנתיבו של הנתבע, או - האם התובעת נסעה בנתיב השמאלי מלכתחילה או שהיא יצאה אליו, לאחר שתחילה עמדה בטור כלי הרכב באותו נתיב שבו עמד הנתבע, במרחק מה מאחוריו.

בכל מקרה, כאשר הנתבע יצא אל הנתיב שלשמאלו, כדי להגיע אל עמדת הבדיקה החדשה שנפתחה בו - נתיב זה כבר היה תפוס על ידי רכב התובעת, והנתבע חסם את נתיבה במרחק קצר מדי, תוך הפתעתה. על כן על הנתבע עיקר האחריות לתאונה.