לכמן נ' קצין התגמוליםבפני: ועדת ערר

פסק דין

י. בנאי – שופט (בדימוס)

1. המערער יליד שנת 1992, גויס לצה"ל, לשרות סדיר ביום 21.11.10. הוא שוחרר מצה"ל, בשל מחלה ביום 23.10.11. ביום 21.9.11 הגיש המערער תביעה בפני המשיב להכיר בו כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק").

2. לתביעתו הנ"ל צירף המערער תצהיר ובו ציין כי ביום 27.4.11, במהלך שירותו, היה הוא וחברו, אביחי פרץ, בפעילות בשטח ולאחר כשבוע יצא לחופשת סוף שבוע יחד עם חברו זה. סמוך לחופשה זו לקה אביחי פרץ בדלקת קרום המח. ביום 4.5.11, מציין המערער בתצהירו (סעיף 9), פנה אליו מפקדו והורה לו לפנות למרפאה על מנת לקבל טיפול מונע, בשל היותו במחיצתו של אביחי פרץ שלקה במחלת דלקת קרום המח.

המערער, לדבריו, פנה למרפאה, שם קיבל שני כדורים של תרופה שאיננו יודע את שמה ובלע את הכדורים הללו. לאחר כחצי שעה מאז נטילת התרופה, החל לחוש ברע, לסבול מכאבי ראש קשים מסחרחורות ומבחילות קשות. הוא פנה שוב למרפאה והתלונן על הרגשתו הרעה. הרופאה בשם ד"ר ז'ניה, אמרה לו כי עליו לקחת בשנית את התרופה המונעת הואיל וכפי הנראה הקיא את הכדורים טרם שאלה נספגו בגוף. הוא עשה כדבריה ברם המשיך להרגיש ברע.

בהמשך התצהיר (סעיפים 17 ואילך) מציין המערער בתצהירו כי כאבי הראש, הסחרחורות והבחילות לא פסקו. אז פנה לחדר המיון בבית החולים סורוקה, שם קיבל טיפול בסימפטומים. לאחר חמישה ימי מנוחה ומשמצבו לא השתפר, אושפז בבית חולים סורוקה, שם אובחן כסובל מדיפלופיה קשה (מחלה הכוללת ראייה כפולה).

3. ביום 23.7.12, ניתנה החלטת המשיב לתביעתו של המערער לפיה נדחתה תביעת המערער. המשיב קבע בהחלטתו: "אין עדות להפרעה אורגנית בעיניים ואין קשר בין תלונותיך על כאבי ראש וסחרחורות לבין תנאי שרותך הצבאי".

4. החלטתו של המשיב מבוססת על חוות דעתה של ד"ר שרון חסין – מומחית בנוירולוגיה. בחוות דעתה זו, בחלק האנמנזי, מציינת ד"ר חסין את טענותיו של המערער, כאמור וכעולה מתצהירו הנ"ל. הוא הוסיף וטען בפניה כי הוא ממשיך לסבול מכאבי ראש תכופים מספר פעמים בשבוע וכשהוא רוצה להסתכל הצדה, הוא מתקשה בכך וצריך לסובב את הראש. לעתים הוא רואה כפול וכשהוא נשאל ע"י ד"ר חסין כמה פעמים בשבוע האירוע הזה מתרחש, השיב: "כשלוש פעמים בשבוע לשניות בודדות".

בהמשך חוות הדעת מציינת ד"ר חסין את הבדיקות והטיפולים שקיבל המערער לאחר תחילת מחלתו, כמצוין על ידו. היא מציינת כי ביום 4.5.11 התלונן בפני הרופאים במרפאה בבסיס, אך לא קיבל טיפול כלשהו. ביום 15.9.11 בבדיקה אצל רופא עיניים, ד"ר מרקוס, שדה הראייה וחדות הראייה נמצאו תקינים, נמצאה הגבלה באבדוקציה דו-צדדית (בדיקת תנועתיות של העיניים). הרופאה ציינה כי אין עדות על דיפלומיה (ראייה כפולה) המליצה על בדיקתMRI ובירור גנטי וכן על בדיקת נוירולוג.

ברשימת המסמכים הרפואיים מציינת עוד ד"ר חסין את המסמך ממחלקת המיון בבית חולים סורוקה מיום 5.5.11, שם צוין כי הבעיות החלו עם בליעת הכדורים שניתנו לו. הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה, עבר דיקור מותני, חלבון וסוכר תקינים. הוא נשלח למנוחה בביתו. מסמך נוסף המצוין ע"י המומחית הינו כתב סיכום מהמחלה הנוירולוגית בה אושפז. במסמך זה צוין כי למעט הגבלה באבדוקציה, הבדיקה היתה תקינה. סי.טי. מח וסי.טי.וי. של המח נמצאו תקינים, בוצעו בדיקות נוירולוגיות נוספות שלא הדגימו כל ממצא. עוד צוין במסמך זה כי ככל הנראה מדובר בקונברג'נס ספאזם (התכווצויות בפתיחה או סגירה של העיניים).

בבית חולים סורוקה בוצעה למערער בדיקת MRI של המח, שגם היא נמצאה תקינה. במכתב רפואי נוסף מהמחלקה הנוירולוגית בה אושפז בין הימים 27.6.11 ל- 30.6.11, צוין כי המערער אושפז כדי לבצע טיפול בתת לחץ תוך גולגלתי, לאחר שהחליטו כי אין עדות לתת לחץ או לפתולוגיה אחרת, ציינו שחל שיפור במצבו. מסמך רפואי נוסף לו מתייחסת ד"ר חסין הינו מכתב מחדר המיון של בית חולים סורוקה מיום 25.7.11. המערער התלונן שוב על הקאות וכאבי ראש. בדיקה נוירולוגית הצביעה על מצב תקין, למעט הגבלת אבדוקציה.

בבדיקה נוירולוגית שבוצעה ע"י ד"ר חסין היא מציינת כי המערער נמצא צלול, כי בבדיקת שדה הראייה נראה ליקוי בי-טמפורלי. הדיסקות תקינות. תנועות העיניים משתנות. לעתים נותן פזילה דו-צדדית. שאר העצבים הקרניאלים תקינים. תחושה תקינה, עמידה והליכה תקינים.

בסוף חוות הדעת, בפרק "דיון" מציינת ד"ר חסין כי לאור כל בדיקות ההדמיה שבוצעו, אין למצוא פגם, פרט לליקוי בתנועות העיניים הדומה לשיתוק אבדוסנס (עצב בראש) ללא דיפלומיה. ד"ר חסין מציינת כי לא התרשמה, לאור בדיקות ההדמיה והטיפול שהמערער קיבל, מהפרעה אורגנית נרכשת בתנועות העיניים ולכן אינה מוצאת קשר בין השרות הצבאי או הטיפול הרפואי שהמערער קיבל, לבין תלונותיו.

5. ביום 23.10.12 קיבלנו את חוות דעתו של פרופ' עמוס קורצ'ין – רופא עצבים, פרמקולוג. בחוות דעתו זו מציין גם פרופ' קורצ'ין את סיפורו של המערער על הבעיות שהחלו לאחר שקיבל את כדורי האנטיביוטיקה, כדי למנוע הידבקות עקב מחלת דלקת קרום המח שחלה בו חברו אביחי פרץ, כסיפורו של המערער בתצהירו בפני המשיב. בהמשך מציין פרופ' קורצ'ין את הטיפול בבדיקות ההדמיה שבוצעו למערער, כמצוין גם בחוות דעתה של ד"ר חסין. עוד בהמשך מציין פרופ' קורצ'ין כי לאחר כל הבדיקות, נקבע ע"י הרופאים כי המערער סובל משיתוק תנועות העיניים לצדדים, כלומר מתסמונת הקרויה קונברג'נס ספאזם.

בבדיקתו את המערער מציין פרופ' קורצ'ין: "עשה רושם אמין. תנועות העיניים מופרעות עם שיתוק דו-צדדי ופזילה. יתר עצבי הגולגולת תקינים, ללא קיפוח תחושתי, עמידה והליכה יציבות".

בסוף חוות הדעת מציין פרופ' קורצ'ין: "מדובר בצעיר אשר סובל מהפרעה בראיה הנקראת CONVERGENCE SPASM, זו מחלה שהרקע שלה איננו ידוע. בחלק מהחולים מדובר בהופעה על רקע נפשי ובחלק אחר הסיבה היא התחזות. במקרה של לידור אין כל חשד שמדובר בהתחזות, ולפיכך מדובר בהפרעה תפקודית, הן אם הרקע הינו נפשי והן אם הוא אחר ולא ידוע. לדעת פרופ' קסלר מדובר בתסמונת DUANE. גם אם זו האבחנה הנכונה מדובר בתופעה נרכשת ולא מולדת, שכן אין לשער שהפרעה כזו לא היתה מתגלית בגיל צעיר או בעת גיוסו לצה"ל. התופעה של תסמונת DUANE נרכשת היא נדירה אך מתועדת בספרות (1-5). כיום קשה לקבוע מהו המנגנון שגרם להופעת התסמונת אצל לידור, אולם סמיכות הזמנים של הופעת ההפרעה לאירועים אלו מעיד על קשר סיבתי".

6. ביום 20.12.12 קיבלנו חוות דעת נוספת, שנייה, של ד"ר חסין, בה היא גם מגיבה לחוות דעתו של פרופ' קורצ'ין. בחוות דעת זו היא חוזרת על כל הבדיקות והטיפולים שבוצעו למערער לאחר סיפורו על בחילות וכאבי ראש שקיבל, לאחר קבלת שני כדורים, שמטרתם היתה למנוע ממנו הידבקות בדלקת קרום המח, בשל היותו בקירבתו של חברו אביחי פרץ, שלקה בכך. היא מציינת עוד כי המערער אובחן כסובל מתופעת הקונברג'נס ספאזם, תופעה של התכווצות שרירי העיניים המקרבים, שנראה כהגבלת אבדוקציה. בדרך כלל תסמונת זו משויכת לתופעות נוירולוגיות שהינן ממקור לא אורגני (התחלות או תהליך פסיכוגני).

בסוף חוות הדעת היא מציינת לגבי התסמונת בה לוקה המערער: "זו לא מחלה, זאת תלונה, תופעה. הרקע לתופעה זו הוא לא תהליך חולני בעצבים הקשורים לתנועות העיניים, בשרירי גלגלי העיניים, או במח. לפי הספרות, מדובר בתופעה פסיכוגנית, התחלות או סומטיזציה".

אשר לחוות דעתו של פרופ קורצ'ין שקבע כי המערער סובל ממחלה הקרויה קונברג'נס ספאזם, מחלה שהרקע שלה אינו ידוע, וכי בחלק מהמקרים מחלה זו הינה על רקע נפשי וחלק על רקע של התחלות. פרופ' קורצ'ין שולל התחלות מתוך שהוא נותן אמון בדברי המערער. עוד טוען פרופ' קורצ'ין כי אמנם קשה לקבוע את המנגנון שגרם לתופעה אצל המערער, אך סמיכות הזמנים בין התופעה ל"אירועים אלו", מעידה על קשר סיבתי. מוסיפה ד"ר חסין ושואלת: "למה מתכוון הפרופ' ב"אירועים אלו". האם הוא מתכוון לדלקת קרום המח אצל חברו, האם הוא מתכוון לנטילת הכדורים שניתנו לו ע"י הרופאים, האם הוא מתכוון לאשפוזים ולבדיקות? מה קרה למערער שגרם לתופעה פונקציונלית זו".

7. המערער נתן בפנינו תצהיר במקום חקירה ראשית. בתצהירו זו חוזר המערער על העובדות שציין בתצהירו שצירף לתביעתו בפני המשיב, כמצוין לעיל.