לירן נ' לוי

פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. עניינה של שתי התביעות שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.03.13 ברמת אליהו בראשון לציון. כל אחד מהנהגים הגיש תביעה כנגד הנהג האחר: מר סיסו לירן היה נהג ברכב מסוג קאיה והוא הגיש את התביעה בת"ק 10443-09-13. נגד מר אליצור לוי שנהג ברכב מסוג סובארו. מר אליצור לוי הגיש, כמעט במקביל את התביעה כנגד סיסו לירן בת"ק 15875-09-13. למען הנוחות ניתן פסק דין זה בנוגע ל-2 התביעות במאוחד. למען הנוחות יקראו הצדדים להלן: "סיסו" ו"לוי" בהתאמה.

2.סיסו טען בכתב תביעתו, כי בעת שנסע ברחוב בן צבי, הגיע לוי בנתיב הנגדי, סטה לכוון נסיעתו והתנגש בדלת הנהג ובכנף קידמית שמאלית של הרכב בו נהג.

3.לטענתו של לוי בכתב התביעה, נסע בנתיב הימני וסיסו הגיע מולו - לאחר שעקף טור של משאיות שחסם את נתיבו - ופגע בלוי בתוך העיקול, כאשר לא היתה ללוי אפשרות למנוע את התאונה.

4.במהלך הדיון העידו שני הנהגים והרחיבו את טענותיהם. סיסו טען שנסע באיזור תעשייה שהוא הומה משאיות. לטענתו של סיסו, 6 משאיות עמדו בטור בחניה כפולה בצד ימין, כאשר הוא עקף אותם משמאל בנסיעה במהירות של 60 קמ"ש. מיד לאחר מכן העיד סיסו כי "אני לא מחוייב לנסוע אחרי משאית שנוסעת 20 קמ"ש ... נכון שיש נתיב אחד לכל כוון. הנתיב שנותר פנוי נוטה לצד שמאל, היה לי גם חלק מהנתיב הימני פנוי, אני נסעתי באמצע בין הנתיב השמאלי לימני... יש בעיה עם הכביש הזה, הוא מאוד מסוכן, לא נסעתי מהר, מותר לנסוע שם 60 קמ"ש".

בהמשך עדותו ציין סיסו כי "כשהגעתי לצומת לא הייתי מעל 50, בגלל שהוא בא בסיבוב, אם הוא היה עם שדה ראייה והיה עוצר היינו עומדים אחד מול השני. שני הצדדים צריכים להסתדר עם הנתיב הזה".

5.לוי ציין בעדותו כי נצמד כמה שיותר לימין שכן המכוניות חונות בשני צידי הכביש ומולו נסעו מכוניות. לפי גרסתו החל להכנס לעיקול כאשר הבחין במכוניתו של סיסו כשעקפה את המשאית באמצע הכביש כאשר לא היה לו לאן לברוח, ואז אירעה ההתנגשות.

6.שני הנהגים המעורבים בתאונה הסכימו, כי נהגי המשאיות שהיו עדים לאירוע, טענו כלפי סיסו שהוא אשם ונוהג כמו משוגע.

דיון והכרעה

7.אין למעשה מחלוקת בין הנהגים על כך שסיסו נסע כשחצי מרכבו בנתיב הנסיעה הימני וחציו בנתיב הנגדי, כשהוא עוקף טור של משאיות, וכי התאונה התרחשה כאשר היה במהירות של כ-50 קמ"ש, תוך כדי עיקול, כאשר אינו יכול לראות את רכבו של מי שמגיע מולו, ולוי כמובן אינו יכול להבחין בסיסו.

8.מאחר וסיסו טען תחילה כי המשאיות עמדו בחנייה כפולה ולאחר מכן כי נסעו לאט, מצאתי כי עדותו אינה אמינה ואני קובעת כי המשאיות היו בנסיעה איטית בנתיב הימני כאשר סיסו בחר לעקוף אותם תוך שרכבו נמצא בין הנתיבים הנגדיים ובלא שיש לו שדה ראייה לרכבים הבאים ממול. עוד מצאתי פגם במהימנות עדותו של סיסו, בשל העובדה כי אין חולק שלוי נסע בנתיב נסיעתו הנכון, וכי חרף הטענה בכתב התביעה של סיסו כי לוי סטה מנתיבו, הוברר שסיסו הוא זה שנסע כשרכבו בנתיב הנסיעה הנגדי ולא להיפך.

9.במצב כזה אין לי ספק שסיסו הוא האחראי לתאונה. אם סיסו היה מתעזר בסבלנות ונוסע לאט לאחר המשאיות, לכל הפחות עד שיהיה לו שדה ראייה לרכב הבא ממול, היתה נמנעת התאונה. לא ברור מדוע סיסו, המכיר את הכביש ועובד באיזור 8 שנים, ויודע כי הכביש מאוד מסוכן – סבור שנסיעה במהירות של 50 קמ"ש, כשהוא באופן חלקי בתוך נתיב נגדי, ללא יכולת להבחין ברכב הבא ממול, היא נסיעה תקינה וכי במצב כזה האחריות לתאונה היא על נהג הרכב שהגיע מולו.

בנסיבות שתוארו, ואפילו אם המהירות המירבית המותרת היא 50 או 60 קמ"ש, אין נסיעה במהירות כזו מתאימה לתנאי המקום והדרך, והיה על סיסו לנהוג במהירות איטית באופן משמעותי מהמהירות המקסימלית המותרת באזור זה.

10. בנסיבות המקרה ולאור האשמה הרבה המווטלת על סיסו בשל נהיגתו הרשלנית כמפורט לעיל, אינני סבורה כי יש להשית על לוי אשם תורם כלשהו.

11.לוי הוכיח כי נגרמו לרכבו נזקים, בהתאם לחשבונית התיקון שהוגשה, שעלות תיקונם סך של 5,086 ₪. סכום זה תואם את קביעת השמאי לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה. לסכום זה יש להוסיף את שכר השמאי ששולם בסך 580 ₪ ובסך הכל נזקיו של לוי מסתכמים בסך של 5,666 ₪. לאור האמור לעיל, על סיסו לפצות את לוי בסכום האמור.

סוף דבר

12.לא מצאתי כי יש לבעלת הרכב (הנתבעת 2 בתביעתו של לוי) אחריות לאירוע ולתוצאותיו, ועל כן התביעה נגדה נדחית.

13.התביעה של סיסו נדחית. התביעה של לוי כנגד סיסו מתקבלת ברובה.

14.אני מחייבת את מר לירן סיסו לשלם למר אליצור לוי סך של 5,666 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל מר סיסו לירן, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 17.03.13, ועד לתשלום בפועל.