לירז ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים אשר על פי הנטען נגרמו לתובעים בעקבות קבלת מזוודה באיחור.

התובעים טסו משיקאגו לישראל, דרך פריז. הם ביקשו לוודא שהמזוודות יועברו ישירות בין המטוסים, אולם כשנחתו בישראל הסתבר שהמזוודות לא הגיעו. בירור שנערך על ידם העלה שהמזוודות לא הועלו על המטוס בפריז, הן צפויות לעלות על הטיסה הבאה ולמחרת היום יובאו ישירות לביתם. כך אכן היה. המזוודות הגיעו לביתם כ – 24 שעות לאחר הנחיתה.

התובעים טוענים שנגרמה להם עוגמת נפש רבה, מאחר ולא התאפשר להם למסור לנכדים עוד בשדה התעופה את המתנות שהבטיחו להביא להם, ומאחר במזוודות היו תרופות חשובות יקרות, מוצרי קוסמטיקה וגילוח.

התובעים מכמתים את שיעור עוגמת הנפש שנגרמה לכל אחד מהם ע"ס 5,000 ₪. תביעתם מסתכמת אפוא ע"ס של 10,000 ₪.

הנתבעת טוענת שדין התביעה להידחות. הכבודה "פספסה" את הקישור בפריז אולם היא הועלתה לטיסה הבאה כעבור מספר שעות ומאחר ומדובר בנוסעים ששבו לביתם, לא נגרם להם כל נזק. כמו כן, נטען שהוראות הדין (האמנה בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר, מונטריאול 28.5.199) שוללת פיצוי בגין עגמת נפש.

לאחר בחינת כתבי הטענות, שמיעת הצדדים וניתוח נסיבות העניין, נחה דעתי שלתובעים לא נגרם כל נזק. מהטעם כאמור, דין התביעה להידחות, ללא צורך להידרש לסוגיה העקרונית שהעלתה הנתבעת, השאלה האם ישנה זכאות לתבוע פיצוי בגין עגמת נפש מכוח הדין החל בנסיבות העניין.

בכל הקשור לאיחור בקבלת כבודה, שונה המצב בו הכבודה אמורה לשמש את הנוסע בחו"ל וקבלתה מתעכבת ואינה מאפשרת שימוש בפריטים האישיים, ממצב בו הנוסע שב ארצה ולמעשה הוא נמצא בביתו, עם הציוד הנחוץ לו. כמו כן, יש ליתן את הדעת למשך האיחור.

בענייננו, מדובר באיחור לפרק זמן קצר ביותר. המזוודות הגיעו לבית התובעים יממה לאחר שנחתו בארץ, ללא צורך במעורבות מצידם או הגעה לשדה התעופה וכיוב'. העובדה שהנכדים יכולים היו לקבל את המתנות באיחור של יום אינה מהווה "נזק" בר פיצוי. לא שוכנעתי שמעצם העובדה שבמזוודות היו מוצרי הגילוח מנעה מהתובע 2 אפשרות להתגלח ביום המחרת באמצעות סט נוסף של כלי גילוי אשר בוודאי מצוי בביתו, ולא שוכנעתי שלתובעת 1 לא היו בביתה מוצרי קוסמטיקה לשימוש במהלך פרק הזמן הקצר שחלף עד לקבלת המזוודות. אשר לתרופות שהיו על פי הנטען במזוודות – לא הונחה תשתית עובדתית המעידה על שימוש יום יומי בתרופות וממילא היה על התובעים לשאת את התרופות בתיק היד הנמצא עמם.

במסגרת אספקת שירותי תעופה עשויות להתעורר תקלות שונות. כל אירוע והשלכותיו המשפטיות נבחן לגופם של דברים. עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל אי נעימות מהווה נזק בר תביעה. אין להטיל אחריות לפיצוי בגין תקלות או שיבושים המהווים זוטות [סעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המוחל על מערכת היחסים החוזית מכוח עקרון תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1793); סעיף 4 לתזכיר חוק דיני ממונות לפיו "לא תוגש תובענה בשל מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה מלין עליו"; חא (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009); ת"ק (תל-אביב) 14887-08-12 קועד ואח' נ' השטיח המעופף בע"מ ואח' (7.2.2013)].

לתובעים לא נגרם נזק, מעבר לאי נעימות שנמשכה פרק זמן קצר ביותר. מצב דברים כאמור אינו מצדיק לפצותם.

אני מוצא דופי בהעמדת התביעה ע"ס 10,000 ₪, סכום בלתי סביר ומשולל כל יסוד, וכן בעצם ההתייחסות לעובדה שאחת המזוודות ניזוקה (התביעה לא הוגשה בגין אירוע זה), מבלי לציין שהנתבעת פיצתה את התובעים בגין אירוע זה.

אשר על כן, התביעה נדחית. אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת את הוצאות ההליך ע"ס 500 ₪, כל זאת בתוך 30 יום.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ג, 03 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: