ליקטיבי נ' במרום)

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית ע"ס 1,500 ₪. בין הצדדים סוכם שנתבעת מס' 2 תפרסם את העסק של התובע, עסק מרפדיה, בספר טלפונים. התובע טען כי הוא שילם לנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") שני צ'יקים כל אחד בסך של 300 ₪, אך הפרסום לא נעשה ולא יצא.

2.הנתבע להגנתו טען כי הפרסום נעשה על ידי נתבעת מס' 2, וכי התובע קיבל בעבר פרסום שלא שילם בעבורו, על כן החליטה החברה, נתבעת מס' 2, שלא להחזיר את הכסף ששולם על ידי התובע.

3.נתבעת מס' 2 צורפה כנתבעת נוספת בתיק על פי ההחלטה מיום 08.04.11.

4.לאחר בחינת הראיות ושמיעת העדויות הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה. הנתבעת הציגה פרסום שעשתה לתובע בספר טלפונים של דפי מרום 2005/2006, בגודל של רבע עמוד, כשלטענתה התובע היה צריך לשלם עבור פרסום זה סך של 582 ₪, אך עד היום הוא לא שילם.

5.התובע הודה כי אכן היה פרסום כאמור, אולם הוא טען כי הוא שילם עבור פרסום זה לסוכן של נתבעת מס' 2, שאינו הנתבע, כשהנתבע טוען כי אין עובד מלבדו אצל נתבעת מס' 2. התובע לא הוכיח את טענתו כי שילם לנתבעים עבור הפרסום הקודם משנת 2005/2006,הוא לא הציג כל קבלה עבור אותו תשלום, כשנטל ההוכחה מוטל עליו בעניין זה.

6.בנסיבות העניין אני קובעת כי התובע לא הוכיח כי שילם לנתבעים עבור הפירסום הקודם, כך שרשאים היו הנתבעים לקזז את הסכום שנתקבל מהתובע בסך 600 ₪ לפירעון החוב הקודם של הפרסום משנת 2005/2006. בנסיבות אלו אין התובע זכאי לכל השבה או פיצוי מהנתבעים.

7.לסיכום, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 200 ₪.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: