- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ליפו נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
45454-05-10
29.8.2010 |
|
בפני : מירית מי-דן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יואל ליפו |
: המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול |
| החלטה | |
החלטה
פתח דבר
המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 16.11.09, ובקשה זו עניינה בדרישתו כי המשיבה תשלם לו תשלום תכוף בגין פגיעותיו בתאונת הדרכים מכוח סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים"). המבקש נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בקצרה.
המבקש נפצע לטענתו בתאונת הדרכים בשעה שהחל בביצוע פנייה לכיוון שמאלה, החליק ונפל. כתוצאה מהנפילה, נחבל בפלג גופו השמאלי והוא פונה לטיפול בבית החולים שערי צדק בירושלים, שם אושפז לסירוגין ארבעה ימים. מהתיעוד הרפואי המצורף לכתב התביעה ולבקשה עולה כי המבקש נחבל וסבל משבר טרימלאורי בקרסול, וכי רגלו של המבקש גובסה במשך 6 שבועות.
טענות הצדדים
המבקש טען בבקשה, כי עובר לתאונה עבד כמנהל במרפאה של אביו יומיים בשבוע כשכיר, והשתכר כ-5,000 ש"ח לחודש. במקביל לעבודתו במרפאה פתח מסעדה בבעלותו, אשר פעלה חודשיים וחצי עובר לתאונה, אותה ניהל והפעיל. לטענתו, הכנסותיו מהמסעדה בחודש בו אירעה התאונה הגיעו לסכום של 6,271 ש"ח לאחר ניכוי ההוצאות, והוא צפה כי הכנסותיו מהמסעדה אף יעלו במשך הזמן.
לטענת המבקש, מיום התאונה הפסיק לעבוד במרפאת אביו וכן נאלץ לשכור שירותיהם של עובד נוסף ולהגדיל את היקף המשרה של מנהל המסעדה, ולפיכך טוען כי נגרמו לו נזקים כספיים. עוד טען, כי בששת החודשים מיום התאונה הפסיד את מלוא הכנסותיו, והוסיף כי כוונותיו העסקיות למכירת אוכל בשבת והספקת שירותי קייטרינג סוכלו בעקבות מצבו הרפואי. לטענתו, המסעדה בבעלותו עומדת כיום בפני פשיטת רגל, וכי מצב זה נובע במישרין מתאונת הדרכים.
המבקש פירט את הוצאותיו בבקשה כדלהלן: לטענתו שכר רכב עם גיר הילוכים אוטומטי, בעלות של כ-2,500 ש"ח לחודש מכיון שברשותו רכב עם גיר הילוכים ידני, ניידות - 3,500 ש"ח, רכישת כרטיסיה לבריכה לשם ביצוע תרגילים במים - 600 ש"ח, הוצאות דלק וחנייה בהתאם לחשבוניות שצורפו - 200 ש"ח, הוצאות דלק ומוניות ללא אסמכתאות - 2,000 ש"ח, טיפולים משלימים ורכישת "Air Cast" - 1,580 ש"ח, עזרת הזולת - 3,546 ש"ח, שיפוצים בדירה שנועדו להתאים את חדר האמבטיה למצבו - 3,000 ש"ח, וכן החזר הלוואות פרטיות - 40,000 ש"ח.
נוסף על כך, עתר המבקש לתשלום מיום התאונה ועד לפסק הדין, לצרכי מחייה וכלכלה חינוך ומשכנתא בסכום של 9,000 ש"ח, והוצאות נסיעה בסכום של 3,000 ש"ח לחודש.
לעומתו, טענה המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, כאשר בין היתר לא פורטו כנדרש ההוצאות וההכנסות, לא צורפו מסמכים רפואיים עדכניים ובכללם מסמך המעיד כי אין באפשרות המבקש לצאת ולהשתכר. יתירה מזו, לטענת המשיבה, מעיון במסמך רפואי מיום 21.03.10 אשר צורף לתשובתה, עולה כי התובע שב למעגל העבודה.
המשיבה טוענת כי מצבו הרפואי של המבקש אינו מצדיק מתן פיצוי ותשלום תכוף, שכן לשיטתה, התשלום התכוף נועד בעיקרו לסייע למי שנפגע באופן קשה במיוחד אשר אינו מאפשר לו להשתכר ולכסות את הוצאותיו. עוד הוסיפה, כי התאונה הינה בגדר תאונת עבודה וככזו על המבקש למצות תחילה את מלוא זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, לרבות החזר בגין הוצאותיו. יתר על כן, במסגרת תשובת המשיבה להודעה על הגשת אסמכתאות מטעם המבקש, התנגדה למתן התשלום התכוף בטענה כי המבקש לא הניח תשתית ראייתית מתאימה, ולא הציג בפני בית המשפט תמונה מלאה של הכנסותיו והוצאותיו, בכלל זה הכנסותיה של אשתו, והפסקת עבודתו במרפאתו של אביו על דעת עצמו.
תשלום תכוף
סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע מהן ההוצאות שהוציא הנפגע לשם חישוב התשלום התכוף, בזו הלשון:
"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב -
(1)הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;
(2)תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המירבית תילקח בחשבון ההכנסה המירבית בלבד".
תקנה 3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט – 1989 (להלן: "התקנות") קובעת מהם צרכי מחיה:
"3.(א) צרכי מחיה, לענין סעיף 5 (ב) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש מגורים ולימודים.
(ב) בקביעת שעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי העניין, יש להתחשב בהכנסותיו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי הענין, ממשכרת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר."
תקנה 4 לתקנות קובעת מהם צרכי הסיעוד:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
