ליסק(עציר) ואח' נ' כץ ואח'

פסק דין

התובעים הינם בעלי זכות להירשם כברי רשות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – "המינהל") במקרקעין הידועים כמשק חקלאי מס' 27 במושב כפר אחים, וזאת על פי הסכם מכר שנחתם בינם לבין בעלי הזכויות במשק ביום 13.3.2004 (נספח א' לכתב התביעה).

הנתבעים הינם בעלי הזכויות (ברי רשות של המינהל) במקרקעין הסמוכים, הידועים כמשק חקלאי מס' 28 במושב.

לטענת התובעים, על פי מדידה שנערכה בשטח המקרקעין עולה כי הנתבעים פלשו לחלק משטח המשק שלהם.

התובעים הגישו התביעה בתיק זה לסילוק ידם של הנתבעים משטח הפלישה.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי התובעים וכן מי שהחזיקו במשק מס' 27 לפניהם, לא החזיקו מעולם בשטח המריבה, המוחזק כיום על ידי הנתבעים. לטענת הנתבעים, הגבולות בין שני המשקים לא השתנו במשך 40 השנים האחרונות, והשטח השנוי במחלוקת נמצא תמיד בתוך שטח משק מס' 28. הנתבעים אף עשו שימוש באותו שטח בנטיעה של מטע אפרסקים ומאוחר יותר בנטיעת גפנים.

עוד טוענים הנתבעים, כי בעלי זכות הרשות במשק מס' 27, אשר מכרו את זכויותיהם לתובעים, הכירו בגבול האמור כפי שהיה קיים בשטח, ולפיכך לא היו יכולים להעניק לתובעים, בעת מכירת הזכויות, שטח רחב יותר ממה שהיה להם.

בית המשפט הורה על מינויו של מומחה, מודד מוסמך, מר נתן בן חיים. המומחה מטעם בית המשפט ביצע מיפוי של השטח וכן ערך בירור של קווי הגבול בין שני המשקים. המומחה מציין בחוות דעתו כי כמו במקרים רבים אחרים, המחלוקת בין הצדדים לגבי קו הגבול נובעת מבעיה הקשורה להסדרת החלוקה בין שתי החלקות. כך מעיר המומחה כי לעיתים קיימת חלוקה ישנה, כגון על יסוד מפה של הסוכנות בשנות ה – 50, בעוד שמאוחר יותר נערכת חלוקה חדשה מכוח תוכנית המוגשת לצורכי רישום, הקובעת את החלוקה המחייבת בין החלקות.

ביחס לקו הגבול בין שני המשקים, המומחה קובע כי החלקות נרשמו על פי ת.צ.ר שנרשמה שמספרה 692/1966 ומאז נקבע הגבול ביניהן במפת גוש 2546. המומחה הוציא ממרכז מיפוי ישראל את הקואורדינאטות של נקודות הגבול במפת הגוש הנ"ל, וביצע בשטח סימון של נקודות וכן מדידה. בהמשך לכך, הגיש המומחה מפת מדידה מצבית המציינת גם את הפער בין הגבול הנכון לפי הבנתו לבין המצב בשטח.

מטעם התובעים הוגש תצהיר של התובע, אשר חוזר על הנטען בכתב התביעה ומסתמך בכל הנוגע לקו הגבול על מפת המדידה שנערכה לפי בקשת התובעים וכן על חוות דעת המודד שמונה על ידי בית המשפט.

מטעם הנתבעים הוגש תצהיר של הנתבעת 2, אשר מציינת כי הגיעו למשק מס' 28 במושב במהלך שנות ה – 50. לטענתה, נציגי הסוכנות הראו להם את גבולות המשק ואף המחישו זאת בעזרת שביל שהפריד בין החלקות. הנתבעים החזיקו ומחזיקים במשק על פי הגבולות שנקבעו כאמור עוד בשנות ה – 50, ומעולם לא היתה כל מחלוקת אודות קו הגבול ולא הועלתה על ידי מי שהחזיקו במשק מס' 27 או על ידי כל גורם אחר, טענה בדבר פלישה לתחומי אותו משק. במהלך השנים, גידלו הנתבעים בשטח המוחזק על ידיהם, נשוא התביעה, גידולים שונים.

כמו כן, הוגש תצהיר של הנתבעת 4, אשר חוזר על חלק מהנטען בתצהיר הנתבעת 2, ומוסיף ומעלה טענות לגבי קבלתם של התובעים לאגודה השיתופית וכן לגבי זכויות התובעים במקרקעין.

בדיוני ההוכחות שנערכו בפניי העידו התובע והנתבעות 2 ו – 4 ונחקרו בחקירה נגדית על האמור בתצהירים שהוגשו.

כמו כן, העיד מר דוד סויסה, בעל הזכויות הקודם במשק 27, אשר מכר את הזכויות במשק לתובעים. בתצהירו מסר העד, כי בכל התקופה בה החזיק במשק היה ברור, מוסכם ומקובל כי הגבול עובר במקום בו הוא עובר כיום. מעולם לא היתה בפיו טענה לגבי הגבול בין המשקים ולמיטב ידיעתו גם למשפחת גנץ, אשר החזיקו במשק מס' 27 לפניו, לא היו טענות כלשהן.

בעדותו בבית המשפט מסר, כי לא ידע שחלק מהשטח אותו מכר לתובעים, הוחזק על ידי הנתבעים ולפיכך, גם לא ציין זאת בהסכם המכר.

הואיל ומדובר במקרקעין של המינהל הורה בית המשפט על התייצבות נציג של המינהל לדיון. מטעם המינהל התייצב למתן עדות בבית המשפט מנהל המיפוי הארצי במינהל, מר אבי חליווה.

נציג המינהל מסר כי מבחינת המינהל, יש לראות את זכויות הצדדים בהתאם לגבול החלקה. נציג המינהל הסביר כי קיימת תב"ע שמספרה ד'-702. המדובר בתוכנית שאושרה בשנת 1970. בנוסף, הוכנה תוכנית רישום אשר אושרה כתואמת את התב"ע על ידי הוועדה המקומית בשנת 1972. התוכנית אושרה לצורכי רישום בשנת 1978 וסומנה תצ"ר 692/66. תוכנית זו היא שקובעת את הגבול בין המשקים ויצרה מכל משק חלקה שלמה הרשומה בטאבו.

לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי טענות באי כח הצדדים בסיכומים שהוגשו בכתב, החלטתי כי יש לקבל את התביעה.

המדובר במקרקעין של המינהל, כאשר הצדדים הינם ברי רשות להחזיק בשטח המשקים. על פי הראיות עולה, כי קיימת תוכנית מתאר ובהמשך לה, גם תוכנית שנרשמה לעניין קווי הגבול בין החלקות.

קווי הגבול, כפי שצוינו על ידי התובעים בכתב התביעה וכן על ידי המודד מטעם בית המשפט, תואמים את התוכנית שהוכנה לצורכי רישום, שהיא המסמך המחייב לעניין מיקום קווי הגבול בין שני המשקים.