ליסטמן נ' פרידמן

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 4.7.11 (כב' השופט יובל גזית). בפסק הדין נתקבלה תובענת המשיב כנגד המבקשת לתשלום בסך 19,329 ש"ח (אשר נקבע כי ישולם בשני תשלומים) בגין שירותים שסיפק המשיב למבקשת בתביעתה - כניצולת שואה - כלפי משרד האוצר.

דין הבר"ע להידחות וזאת ללא צורך במתן תשובה.

פסק הדין בוסס בעיקרו על קביעות עובדתיות של בית משפט קמא, על סמך התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדים שהתייצבו לפניו ומהמסמכים שהוצגו לפניו, לרבות על לשון סעיף 4 להסכם בין הצדדים - שלא צורף לבר"ע אך לא הוכחש על ידי המבקשת בכתב ההגנה ובדיון - בו נקבע על פניו כי התמורה תשולם בתשלום אחד עם היווצרות הזכאות תוך 10 ימים מקבלת הקצבה המוגדלת.

בית המשפט לאחר שישב על המדוכה הגיע למסקנה שהמבקשת ובעלה הבינו את תוכן ההסכם, ושהמשיב ביצע את המלאכה בגינה מגיע לו שכר. בעניינים אלה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ 21.9.09).

לציין כי אין בפרוטוקול הדיון זכר לטענות המבקשת בבר"ע לפיהן נמנעה ממנה האפשרות לשאול את המשיב שאלות מסוימות בחקירתו בדיון. זאת ועוד, החלטה בעניין שאלות המוצגות לעדים הינה החלטה פרוצדורלית מובהקת שבסדרי הדיון של הערכאה הדיונית אשר ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בה אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן.

טענה נוספת של המבקשת בבר"ע היא כי בעלה הבין בטעות שביהמ"ש מבקש ממנו לוותר על עדות של עד מטעמו - מר שמשון שוורץ - ולכן מר שוורץ לא העיד.

אין ממש בטענה זו, מה גם שעיון בתיק בימ"ש קמא בנט המשפט מעלה על פניו – כפי שגם צויין בפסק הדין – כי המבקש הודיע בכתב לביהמ"ש שהוא מבקש לוותר על עדותו של מר שוורץ.

המבקשת טוענת כי לאור סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי רק עו"ד רשאי לייצג בעניינים משפטיים ומאחר והוועדה דנא הינה מעין שיפוטית, המשיב אינו זכאי לאור סעיף 98 לחוק לשכר טרחתו. לא מצאתי להתערב בקביעתו של בית משפט קמא ומנימוקיו אשר דחה טענה זו. כפי שעולה מפסק הדין ומהבר"ע, המשיב לא הופיע בפני הוועדה הרפואית אלא מילא בעבור המבקשת טפסים והסיע או ליווה את המבקשת ובעלה לביקור אצל רופא המשפחה.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות. ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"א, 19 ספטמבר 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: