ליליין ואח' נ' עופר ואח'

פסק דין

רקע כללי:

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד הנסובות סביב הסכם שכירות של דירה אשר בבעלות הנתבע בדרך הים 59, חיפה (להלן: "הדירה").

2.אין חולק בין הצדדים כי התובע ובת זוגו כרתו עם הנתבע הסכם שכירות המתייחס לדירה, כל זאת ביום 30/6/09. הסכם השכירות המקורי היה לתקופה בת 12 חודשים החל מיום 1/7/09 וכלה ביום 30/6/10 (להלן: "תקופת השכירות המקורית"). אין חולק עוד בין הצדדים כי בתום תקופת השכירות חודש ההסכם לשנה נוספת (להלן: "תקופת ההארכה הראשונה"). אין עוד מחלוקת גם שבתום התקופה השנייה חודש ההסכם לתקופה עד ליום 31/8/11 (להלן: "תקופת ההארכה השניה") כאשר הצדדים חלוקים באשר לנסיבות הארכת תוקפו של ההסכם כפי שיפורט להלן.

3.אין גם חולק בין הצדדים כי היחסים בין התובע ובת זוגו עלו על שרטון במהלך תקופת ההארכה הראשונה. בעקבות כך עזב התובע את הדירה במהלך שנת 2010 ובטרם הסתיימה תקופת ההארכה הראשונה.

4.אין גם חולק בין הצדדים כי בת זוגו של התובע לא פינתה את הדירה במועד שהוסכם, קרי: ביום 31/8/11, ובעקבות כך נאלץ הנתבע להגיש תביעת פינוי כנגדה אשר הסתיימה בהסכמה לפיה בת זוגו של התובע תפנה את הדירה עד ליום 31/12/11.

5.במסגרת החתימה על הסכם השכירות המקורי מסר התובע שיק לביטחון על סך של 30,000 ₪. השיק נמסר מחשבונו הפרטי של התובע והוא היה המושך הבלעדי על פי שיק זה. אין חולק כי כאשר חודשה תקופת השכירות בפעם הראשונה בשנה נוספת שימש אותו שיק ביטחון להבטחת ההתחייבויות על פי הסכם ההארכה.

6.הנתבע הציג את השיק לפירעון לאחר שבת זוגו של התובע פינתה את הדירה בסוף חודש דצמבר 2011 והשיק נפרע.

7.התובע הגיש את התביעה המונחת לפניי להשבת סכום השיק שנפרע בסך של 30,000 ₪, כל זאת בטענה כי הצגת השיק לפירעון הייתה שלא כדין, שכן ההארכה השנייה של הסכם השכירות הייתה לא בהסכמתו וללא כל מעורבות מצדו. התובע טוען בכתב תביעתו כי שיק הביטחון אמור לכסות את תקופת השכירות אך ורק עד סיום תקופת ההארכה הראשונה, כאשר הנתבע עשה שימוש בשיק זה בשל אי פינוי הדירה במועד על ידי בת זוגו לאחר תום תקופת ההארכה השניה כאשר לתקופה המוארכת התובע כלל לא הסכים ולא היה מעורב.

8.הנתבע, כאמור, הגיש תביעה שכנגד ובה טען כי הוא זכאי לפיצוי מוסכם בגין אי פינוי הדירה במועד בסך של 50 דולר ארה"ב ליום. עוד טוען הנתבע כי התובע ובת זוגו גרמו לנזקים לדירה בתקופת השכירות ועל כך צירף חוות דעת מטעמו. לאחר שהתובע שכנגד קיזז את מה שקיבל על פי שיק הביטחון, הוא טוען כי נותרה יתרה לתשלום בסך של 9,370 ₪.

9.ביום 13/3/13 שמעתי את עדויות הצדדים כאשר העידו התובע, הנתבע והשמאי מטעמו ובתום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה. כמו כן, הוריתי לנתבע להגיש תמונות צבעוניות שתועדו על ידי השמאי ואלה הוגשו ביום 17.3.2013. כן הוריתי לבקשת התובע כי יגיש את השיק המקורי בתוך 7 ימים מיום 13.3.2013 אך התובע לא קיים את החלטתי ועד למועד כתיבת שורות אלו לא הוגש מאומה על ידו.

דיון והכרעה:

10.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ושקלתי את טענותיהם, הנני סבור כי דין התביעה להידחות ואילו דין התביעה שכנגד להתקבל כפי שיפורט להלן.

11.אין חולק בין הצדדים כי לקראת תום תקופת השכירות השנייה נחתם הסכם בין הנתבע לבת זוגו של התובע לפיו הוסכם, בין היתר, כדלקמן:

"1. כל כללי החוזה הישן ותנאיו חלים על הסכם זה, להארכת התקופה

.

.

.

4. יש למסור לי שיק ביטחון על סך 30,000 ₪ שיוחזר אלייך לאחר מילוי תנאי ההסכם".

12.אמנם למקרא הסכמה זו, שכאמור בתחילה נעשתה בין הנתבע לבת זוגו של התובע, עולה כי אותו שיק ביטחון מקורי שנמסר בעת כריתת ההסכם המקורי לא אמור לשמש בעבור ההארכה השניה. יחד עם זאת, טוען הנתבע בתצהירו כי לאחר שבת זוגו של התובע חתמה על תקופת ההארכה השניה הסכים התובע בשיחה טלפונית אשר ניהל עם הנתבע והבטיח לנתבע בצורה חד-משמעית כי הוא אחראי בכל הנוגע להסכם השכירות אחרת הנתבע כלל לא היה מסכים להאריך את השכירות אל מול בת זוגו של התובע בלבד. אני מקבל טענה זו ומעדיפה על פני גרסת התובע כפי שאפרט להלן.