לייב מן נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 60 ימים. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק המאשימה החלטתי לדחות את הבקשה.

על פי חומר הראיות עולה כי, ביום 19.06.13 בשעה 14:45 לערך, נהג המבקש ברכב מסוג מזדה ברחוב 38 לכיוון שמש. בהגיעו לצומת ישעי התנגש ברכב אחר שהגיע מהכיוון הנגדי ופנה שמאלה למושב ישעי. כתוצאה מהתאונה נפגעו בגופם המבקש ונוסעים ברכבו. כמו כן נזקים נגרמו לרכבים.

ביום 07.07.13 נחקר המבקש ולאחר שימוע שנערך לו ע"י קצין משטרה הוחלט לפסול אותו מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום מהנימוק: "נהג חדש, עפ"י הראיות לא ציית לרמזור אדום. יסוד סביר שיוגש כ"א".

עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית, שכן לטענתו התאונה ארעה שלא באשמתו שכן הוא נכנס לצומת באור ירוק, וכל האשמה רובצת על הנהגת המעורבת, אשר פנתה שמאלה לטענתו בצומת כאשר האור מבחינתה דולק אדום. לטענת המבקש, שני הנוסעים שהיו עימו ברכב לא נחקרו, ובנוסף לא קיימת עדות אובייקטיבית המבססת את החשדות נגדו.

דיון והכרעה

נקבע בפסיקה כי "השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02)

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע, כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

משכך, עלי לבחון האם היה לקצין המשטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש.

האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש?

מעיון בתיק החקירה, ניתן ללמוד כי מדובר בתאונה שארעה בצומת מרומזר. המבקש נהג בכביש 38 מכיוון צומת שמשון לכיוון בית שמש. בכיוון נסיעת המבקש שני נתיבים המיועדים לנסיעה ישר. המבקש לטענתו נסע בנתיב השמאלי. משהגיע לצומת הכניסה למושב ישעי, באותה עת הגיעה המעורבת מהכיוון הנגדי ופנתה שמאלה בצומת לכיוון מושב ישעי. המבקש טוען כי נכנס לצומת בירוק והתנגש ברכב המעורבת.

לעומת זאת, עדותה של המעורבת סותרת את האמור בעדות המבקש. לטענתה היא פנתה שמאלה באור ירוק מבחינתה, ואילו המבקש אשר הגיע מהכיוון הנגדי עקף רכב שעמד בנתיב הימני מבחינתו, נכנס לצומת באור אדום והתנגש עם חזית רכבו בדופן ימין של רכבה.

המעורבת מסרה למשטרה פרטי עד ראייה אובייקטיבי שראה את התאונה. העד הנ"ל אותר ע"י המשטרה וזומן לחקירה. על פי מזכר הנמצא בתיק החקירה עולה כי בתאריך 24.06.13 נערכה שיחה טלפונית על ידי בוחן התנועה, לפיה מסר עד הראייה כי הוא נסע בכביש 38, רכב מזדה עקף את רכבו ונסע במהירות, ומשהגיע לצומת ישעי עקף רכב אחר שעצר לפני הצומת, חצה את הצומת באור אדום והתנגש ברכב המעורב שהיה במהלך פנייה שמאלה מהכיוון הנגדי.

העד הנ"ל טרם נחקר במשטרה ולא ברורה מה הסיבה לכך. אולם ברור הדבר כי בטרם חקירת העד הנ"ל אנו נמצאים בשלב של עדות מול עדות והתיק אינו בשל להגשת כתב אישום כנגד המבקש.

יחד עם זאת, כאשר אנו נמצאים בשלב הראיות לכאורה, ניתן להישען על המזכר הנ"ל המתעד את שיחת הטלפון של הבוחן עם עד הראייה על אף שמדובר לכאורה בעדות שמועה. במזכר הנ"ל מופיעים פרטיו של עד הראייה, מספר הטלפון שלו, ואת תוכן השיחה עימו לפיה מסר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי המבקש נכנס לצומת באור אדום תוך עקיפת רכב שנעצר בנתיב הימני לפני קו העצירה. גרסתו זו של העד תומכת בגרסת הנהגת המעורבת ויש בה כדי לסבך את המבקש.

מניתוח הראיות עד כה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בעניין, שכן החקירה טרם הסתיימה, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה כדי להקים את היסוד להנחה שיוגש כתב אישום נגד המבקש.

ער אני לעובדה כי למבקש אין עבר בכלל, אולם יחד עם זאת, המדובר בנהג חדש בן 20 אשר קיבל לידיו את הרישיון לפני מספר חודשים. בנוסף המסוכנות בנסיבות העניין, נלמדת מהאירוע עצמו.

אשר על כן, הגעתי למסקנה כי החלטת הקצין בדין יסודה ואין להתערב בה.

יש לקוות כי אותו עד ראייה יגיע לחקירה במשטרה במהרה וימסור את גרסתו על מנת שניתן יהיה לסמוך על כך שכתב האישום אשר יוגש, אם יוגש, יהיה מבוסס על ראיות שיש בהם כדי להרשיע את המבקש.