ליטמן ואח' נ' מזרחי ואח'

פסק דין

1.נושא התביעה רכב מסוג טויוטה ראב 4, מספר רישוי 6217219 משנת ייצור 1998 (להלן: "הרכב"). הרכב היה בבעלותו של צד ג'. בתאריך 08.11.09 הרכב נמכר על ידי צד ג' לנתבע ובתאריך 20.10.10 נמכר מהנתבע לתובע.

2.כתב התביעה

א.התובע טען בכתב התביעה כי באוקטובר 2010, לאחר שראה באינטרנט פרסום של הרכב באתר למכירה מיד שנייה, יצר קשר עם בעל הרכב, הנתבע. בפרסום נאמר כי הרכב במצב מצוין, 178,000 ק"מ. בתאריך 20.10.10 התובע מצא את הרכב לשביעות רצונו וקנה אותו תמורת 37,000 ש"ח כשמד הק"מ מראה 185,790 ק"מ. זיכרון דברים מיום 20.10.10, אשר נערך בין הצדדים, צורף לכתב התביעה.

ב.התובע טען כי במעמד רכישת הרכב הוא שאל את הנתבע מתי בוצעה החלפת חגורת "טיימניג". מאחר שהתובע לא קיבל תשובה ברורה מהנתבע, ימים אחדים לאחר רכישת הרכב פנה למוסך מורשה נ.ש.ר., אשר המציא לתובע מסמך "היסטוריה לרכב" (צורף כנספח לכתב התביעה), בו צוין כי במועדים שונים מד הק"מ הראה מס' ק"מ כדלקמן:

בתאריך 20.12.05 - 190,579 ק"מ.

בתאריך 05.10.06 - 209,822 ק"מ.

בתאריך 24.12.07 - 235,200 ק"מ.

בתאריך 02.02.09 - 256,805 ק"מ.

ג.התובע טען כי בהתאם לדו"ח בדיקת הרכב במכון מורשה קומפיוטסט, אשר צורף לכתב התביעה, במועד רכישת הרכב, 20.10.10, מד הק"מ הראה 185,790 ק"מ.

ד.התובע טען עוד כי לאחר הגילוי הנ"ל, מיד התקשר לנתבע אשר התחמק ממנו וביום 10.11.10 התובע הגיש תלונה למשטרת ישראל. לכתב התביעה צורף אישור בדבר הגשת התלונה.

ה.לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי, מר ליאור נחום, מיום 27.12.10 (להלן: "חוות דעת השמאי"). השמאי בדק את הרכב וקבע כי ערך הרכב על פי מחירון כולל מע"מ הוא 39,000₪. כן קבע כי במועד בדיקת הרכב על ידו, מד הק"מ עומד על 300,000 ק"מ. בחוות הדעת נאמר כי רוכש מרצון ישקול בכובד ראש רכישה של רכב מסוג הרכב נשוא התביעה עם ק"מ בגובה המפורט וישנם לא מעט פרמטרים, מכאניים והנדסיים, המביאים לשלילת רכישה מסוג זה. השמאי קבע עוד כי מספר הק"מ כאמור מפחית מערכו של הרכב לפי המחירון סך של 15%-20% מערכו הממשי.

ו.לכתב התביעה צורף כרטיס בדיקה לרכב, אשר נערכה ביום 20.10.10, על ידי קומפיוטסט ראשון לציון (1986) בע"מ. במסמך צוין כי נבדק המנוע בלבד ונמצאו בו בלאי פנימי גבוה וליקויים כמפורט במסמך. במסמך צוין כי המונה הרשום ברכב הוא 185,790 ק"מ.

3.כתב ההגנה של הנתבע

א.הנתבע טען כי רכש את הרכב ביום 08.11.09 מצד ג' תמורת 40,500₪ כאשר מד הק"מ הראה 175,380 ק"מ וברישיון הרכב צד ג' היה רשום כבעלים הרביעי של הרכב.

ב.במועד רכישתו, הנתבע לא בדק את הרכב במכון בדיקה. הנתבע טען כי הוא בדק את הרכב במוסך המורשה בו בוצעו טיפולי הרכב בתקופת הבעלות של צד ג' ברכב, הבדיקה הייתה לשביעות רצונו של הנתבע והוא רכש את הרכב. הנתבע טען כי בסמוך לרכישת הרכב בוצע טיפול גדול ברכב (לכתב ההגנה צורפה חשבונית מוסך סטולוביץ מיום 11.11.09 בסך 1,277₪ בגין טיפול ברכב), וכי הנתבע השתמש ברכב כשנה אשר במהלכה הרכב נסע כ- 10,000 ק"מ.

ג.הנתבע טען כי טרם הפגישה עם אביו של התובע, אשר מטרתה הייתה לבדוק את הרכב, הוא מסר לאבי התובע כי הרכב עבר תאונה וכי יש פגיעת שלדה ברכב. סמוך לרכישת הרכב, הצדדים פנו לפחח מוסמך על מנת לאמוד את חומרת הנזק לשלדה. הפחח אישר קיומה של פגיעה משמעותית בשלדת הרכב. למחרת, הנתבע נפגש עם התובע במכון הבדיקה קומפיוטסט לבדיקת המנוע בלבד. בבדיקה נמצא כי המנוע במצב קשה עם ליקויים משמעותיים. למרות הממצאים, התובע החליט לרכוש את הרכב בכפוף להנחה ולאחר מו"מ הרכב נמכר במחיר של 37,000₪.

ד.הנתבע טען כי לא היה מודע לשינוי שבוצע במד הק"מ ועם היוודע "הזיוף", הנתבע יצר קשר עם צד ג' ושאל אותו אם ידוע לו כיצד שונה הק"מ של הרכב. צד ג' אמר שאינו זוכר. גם הנתבע הגיש תלונה במשטרת ישראל.

4.כתב ההגנה של צד ג'

א.צד ג' טען כי במעמד רכישת הרכב נכח אביו של הנתבע. צד ג' הציע לנתבע ואביו לקחת את הרכב לבדיקה אך הנתבע לא לקח את הרכב לבדיקה. בין הצדדים לא נערך זיכרון דברים.