ליטובקין נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה להורות על החזרת רישיון נהיגתו של המבקש וביטול הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 ימים בגין נהיגה בשכרות, עבירה מיום 16.6.12.

טענות הצדדים

לטענת המבקש לא די ב- 4 הנשיפות שבוצעו לו כדי לבסס עבירת שכרות מכוח סירוב, זאת, מהטעם שמדובר במספר ניסיונות מועט מדי. עוד טען כי גם אם הוסברה לו המשמעות המשפטית של סירובו בטרם החל בבדיקת הנשיפה, היה על מפעיל הינשוף להסביר לו כי גם "הכשלת" הבדיקה מהווה "סירוב". לתמיכה בטענותיו צירף פסקי דין של מותב זה בהם נאשמים זוכו מטעמים דומים.

אשר לבדיקת המאפיינים, טען כי גם אם יינתן לה משקלה המלא, הרי שלא ניתן לבסס עליה הרשעה מהטעם שלא הוסבר לנאשם בסמוך לביצוע הבדיקה כי כשל בבדיקה ומה המשמעות המשפטית של כישלונו בבדיקה. בהקשר זה הפנה לפרוטוקול הדיון רע"פ 3807/11 אפרים ארביב נ' מ. ישראל ולהערות כב' ההרכב במהלך הדיון.

בנוסף טען כי לא די בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות כדי לבסס מסוכנות ויש להביא בחשבון גם את עברו של המשיב ונתונים נוספים. הפנה לנסיבותיו האישיות, נזקקותו לרשיונו ורכבו לצורך פרנסתו, ללימודיו ולמתן עזרה לאמו החולה.

המשיב מתנגדת לבקשה. לטענתה קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום ויש בביצוע העבירה כדי ללמד על מסוכנותו של המבקש.

דיון והכרעה

בשלב זה דין בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

אין בעובדה שבוצעו רק 4 נשיפות פסולות ולא ניתן למבקש הסבר לפיו "הכשלת" הבדיקה מהווה "סירוב", כדי לפגוע בקיומן של ראיות לכאורה.

מסעיף 8 לדו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, עולה כי משמעות הסירוב הוסברה למבקש בטרם ביצוע הבדיקה. מפלטי הנשיפה עולה כי המבקש ביצע מספר נשיפות פסולות/אסורות. די באלו כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

לא מן הנמנע כי בסופו של הליך המבקש יזוכה על סמך אותן טענות, אך בשלב לכאורי זה, די בקיומן של הראיות שהוצגו בפני כדי לבסס "סירוב".

מעבר לנדרש, המבקש כשל ב"מבחן הביצוע", התנדנד בעמידה, בהליכה חרג מהקו והשתמש ביד הלא נכונה במבחן הבאת אצבע לאף.

השוטר התרשם מהשפעת אלכוהול כבדה. בנוסף מפיו של המבקש נדף ריח חזק של אלכוהול והוא הודה בשתיית אלכוהול.

יש בכל אלו כדי לתמוך בכך שהנאשם היה שיכור.

אשר לטענת המבקש לפיה לא הוסברו לו דבר כשלנו בבדיקת המאפיינים ומשמעות הדברים, הרי שסוגיה זו טרם הוכרעה ברע"פ 3807/11 ואין מקום בשלב זה להסיק מסקנות כלשהן מהערות כב' ההרכב בדיון.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

מדובר בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך. המבקש הינו נהג צעיר יחסית הנוהג משנת 2009 ולחובתו הרשעה בעבירת מהירות בבית דין צבאי.

עיינתי בהחלטות הקצין הפוסל ולא מצאתי כי נפל בהן פגם כלשהו. הצורך להרחיק נהגים שיכורים מהכביש מצדיק הטלת פסילה מנהלית ומתן הודעת איסור שימוש ברכב.