ליור נ' אנג'ל ואח'

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

לפניי מונחת תביעתו של מר בעז אברהם ליור (להלן: "התובע") אשר הוגשה בהליך של תביעות קטנות. לטענתו ביום 29.03.11 נסע ברחוב קהנמן לכיוון רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, כשהוא על המסלול הימני. בעודו פונה ימינה, פנה רכב נוסף ימינה אשר נסע במסלול השמאלי, סטה ממסלולו והתנגש ברכבו של התובע (להלן: "התאונה").

לטענת התובע הגב' תמר אנג'ל (להלן: "הנתבעת 1") נהגה ברכב הפוגע בזמן הרלוונטי לתאונה וחברת כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") היתה חברת הביטוח אשר ביטחה את רכב הנתבעת 1 בזמן הרלוונטי לתאונה.

דיון הוכחות התקיים ביום 19.07.12, בו נשמעו עדויות וטענות הצדדים. משלא קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, אין מנוס מלהכריע בתיק זה לפי הכלל "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב').

התובע טוען כי ביום 29.03.11 נסע ברחוב קהנמן בבני ברק על הנתיב הימני, פנה ימינה לרחוב ז'בוטינסקי ובעודו פונה ימינה סטתה הנתבעת 1 עם רכבה ממסלולה השמאלי, התנגשה ברכבו וגרמה לנזק. לדידו, הנתבעת 1 נהגה ברשלנות ולא כפי שמצופה מנהג סביר ומיומן.

הנתבעות טוענות כי נסיבות התאונה שונות מינה וביה מכפי שהציגן התובע. רכבו של התובע הוא זה אשר פגע בנתבעת 1 עקב נהיגה רשלנית מהירה אשר לא תואמת את תנאי הדרך. התובע סטה ממסלולו ופגע ברכבה של הנתבעת 1 בחלקו הימני. הנזקים אותם טוען התובע הינם מופרכים, מוגזמים ולא הוכחו.

דיון והכרעה

בתיק זה, כבכל הליך תביעה שגרתי, התובע הינו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". לפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו, עליו הוא מוטל. רמת הנטל הינה כמקובלת במשפט האזרחי דהיינו מאזן ההסתברות או הוכחת הגרסה 'המסתברת יותר'.

אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עימו נוכח התנהגות הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שעברתי בעיון רב על הממסכים המצורפים לתיק בית המשפט, עדיפה בעיניי גרסת ההגנה שכן היתה עקבית קוהרנטית ואמינה והנני מקבלה.

לאחר עיון בתמונות המצורפות לתיק בית המשפט, הנני מתקשה לקבל כי פגיעה כזו, אם התרחשה, על ידי רכב פרטי תסב נזק שכזה למשאית אשר גדולה וכבדה לאין שעור מרכבה של הנתבעת 1.

בענייננו, כאשר מדובר בגרסאות מנוגדות, המכחישות זו את זו, התובע לא הביא ראיה אשר יש בה לתמוך ולחזק את גרסתו ומבלי שהתובע הצליח לטעת ספק כלשהו בגרסת ההגנה, המשמעות הינה שהתובע לא הרים את נטל הראיה כדבעי.

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה.

התובע יישא בהוצאות משפט בסך 500 ₪ בצרוף מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ג' אב תשע"ב, 22 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: