ליבשיץ ואח' נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א. ק. ה.) בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו בטענת המשיבה לפיה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מסורה לבית משפט השלום בתל אביב ובית משפט זה נעדר סמכות לדון.

רקע כללי:

במהלך שנת 1997 חתמו המבקשים על הסכם לקבלת זכות לנופש שנתי במלון אשר בבעלות המשיבה (להלן: ההסכם).

לטענת המבקשים מדובר בחוזה ללא הגבלת זמן וללא אפשרות לסיימו. לו ידעו על כך המבקשים שהיו במועד החתימה על החוזה עולים חדשים המתקשים בהבנת השפה המשפטית שבחוזה, לא היו נקשרים עם המשיבה.

החל מראשית 2012 פונים המבקשים אל המשיבה בבקשה לבטל את ההסכם ולחדול מתשלום דמי האזחקה השנתיים ונענים בשלילה.

במסגרת התובענה דנן, עותרים המבקשים למתן צו הצהרתי בדבר זכותם לבטל את החוזה בין היתר מהטעם שמדובר בחוזה אחיד אשר סעיפים שונים בו הינם בחזקת תנאים מקפחים.

בפתח כתב הגנתה, העלתה המשיבה מספר טענות מקדמיות ובראשן טענת היעדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

טענות הצדדים:

לטענת המבקשים הואיל והנתבעת היא חברה המפעילה מלונות ויחידות נופש בפריסה ארצית, והואיל ובהסכם נקבע בין היתר כי ניתן לממש את יחידת הנופש גם במלון של הנתבת בטבריה, הרי שגם לבתי המשפט במחוז הצפון יש סמכות שיפוט מקומית בתביעה זו.

בהקשר זה הפנה ב"כ המבקשים להוראות סעיפים 1.1 ו – 3.2 להסכם.

המשיבה מצידה ציינה כי אין היא מפעילה מלונות ויחידות נופש בפריסה ארצית וכי במסגרת ההסכם לא נקבע כי המבקשים יוכלו לממש את זכותם במלון בטבריה כנטען בתביעה. הזכות שנרכשה על ידי התובעים ניתנת לניצול על פי הוראות ההסכם רק במלון קלאב הוטל אילת.

הסעיפים אליהם הפנה ב"כ המבקשים עניינם בתקופה במהלכה נבנה המלון ולא לתקופה שלאחר מכן.

יתרה מכך, בהתאם לתנית השיפוט הקבועה בסעיף 9.4 לנספח ב' להסכם, הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית משפט השלום בתל אביב.

לכך משיב ב"כ המבקשים כי תנית השיפוט זו אינה קובעת כי רק לבית משפט השלום בת"א מסורה הסמכות לדון אלא מדובר למעשה בסמכות מקבילה.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ואנמק.

כפי שצוין לעיל, המבקשים סומכים טענותיהם על הוראות סעיפים 1.1 ו- 3.2 להסכם מהם עולה כי ניתנה להם אפשרות למימוש נופש חלופי ביחידות נופש בטבריה במהלך תקופת בניית יחידות הנופש באילת.

למעשה, טענתם הינה כי חלות על יחסי הצדדים הוראה תקנה 3 (א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 הקובעת כי הסמכות המקומית מוקנית לבית המשפט אשר בתחום שיפוטו מצוי המקום אשר נועד לקיום ההתחייבות.

דין טענה זו להידחות.