ליברמן נ' עירית אשדוד ואח'

פסק דין

התובע יליד 4.6.1945, הינו עובד של הנתבעת 1 בתפקיד של עובד ניקיון.

לטענת התובע, ביום 23.7.2003 הוא נפגע בתאונה, במהלך עבודתו שעה שבמסגרת ניקיון ברחבת השוק העירוני באשדוד הוא נדרש להשליך שקיות כבדות של פסולת לתוך קונטיינר בגובה של כ- 2.5 מ'. בעת הנפת שק האשפה ובשל הקושי בהרמת השק לגובה רב, חש התובע כאב חד בכתף שמאל. לטענת התובע, הוא סבר כי די במנוחה אלא שהכאבים התעצמו ועל כן פנה לקבלת טיפול רפואי.

בין הצדדים מחלוקת הן לעניין עצם קרות התאונה, והן לעניין קיומו של קשר סיבתי בין האירוע (המוכחש על ידי הנתבעת) ובין נזק לתובע.

חוות דעת המומחים הרפואיים

התובע הגיש חוות דעת רפואית של אורטופד, ד"ר אריאלי, אשר מציין, בין היתר, כי לתובע קרע בכתף יד שמאל. המומחה מטעם התובע סבור, כי הפגיעה בכתף יכולה להתאים לנסיבות הקשורות באופי ותנאי עבודתו של התובע במחלקת הניקיון בעירייה. להערכתו, לתובע נותרה נכות בשיעור של 15%.

הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה רפואי מטעמה, פרופ' נרובאי, אשר מציין כי לתובע הגבלה קלה בכתף שמאל ובדיקת אולטרא סאונד אחרונה לא הראתה פתולוגיה בכתף שמאל, ועל כן מעריך נכותו בשיעור 2.5%.

מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, פרופ' מילגרום, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט מציין בחוות דעתו, כי לנוכח חלוף השנים, על רקע "עייפות החומר" הקשורה לגילו של התובע, הקרע בשרוול המסובב בכתף שמאל גדל וגם בכתף השניה התפתח קרע בשרוול המסובב.

המומחה מטעם בית המשפט מעריך נכותו הרפואית של התובע, בגין כתף שמאל, בשיעור של 10%. לדעת המומחה, מחצית מנכות זו קשורה לתאונה ומחצית ממצב הכתף נובע משינויים משניים לגיל.

נסיבות המקרה ושאלת קיומה של אחריות

לעניין נסיבות האירוע הנטען הוגש תצהירו של התובע. התובע טוען כי ביום 23/7/03, כאשר ניקה את רחבת השוק העירוני באשדוד, זרק יחד עם עובד נוסף שקי ניילון גדולים מלאים באשפה לתוך מיכל אשפה בגובה של כ – 2.5 מטר. בעת הנפת שק האשפה הרגיש לפתע כאב חד בכתף שמאל. לאחר סיום המשמרת שב לביתו וחשב כי מנוחה תסייע להעביר את הכאבים, אך הכאבים התעצמו. הוא פנה לקופת חולים לתאם תור לאורטופד, אך נקבע לו תור מספר שבועות לאחר מכן.

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של עובד מחלקת התברואה, שהינו מנהל התובע. לגירסת עד זה, התובע לא דווח לו על האירוע בזמן אמת ואף סיים את יום עבודתו. עוד הוסיף בתצהירו כי את האשפה הכבדה מרים טרקטור ואילו העובדים אוספים אשפה לשקיות ומרכזים אותם בנקודות איסוף. בשקיות האשפה נאספת פסולת כגון, ניירות, ניילונים ושאריות פירות וירקות ואילו האשפה הגדולה נאספת כאמור על ידי טרקטור.

בדיון ההוכחות שנערך בפניי העיד התובע וחזר בעדותו על גירסתו כפי שפורטה בתצהירו לגבי נסיבות האירוע. התובע חזר ומסר בעדותו כי חשב שיעבור לו הכאב, אך התור לרופא לקח זמן. התובע הודה כי הוא והעובד הנוסף שהיה איתו מילאו את השקית. הם מכניסים לשקית את כמות האשפה שניתן להכניס לתוכה. את השקית זרק ביחד עם העובד הנוסף אל מיכל האשפה. אומנם היה במקום טרקטור אך בסוף עבודת הטרקטור העובדים הם אלו שאוספים את כל הזבל שנשאר.

לטענת התובע, באותו מועד חש בכאב חזק, אך לא פנה לבי"ח. הוא חשב שהכאב יעבור, אך מכוון שהתחזק, פנה לקופת חולים כדי לקבוע תור לרופא ונוכח התור הארוך קיבל תור במועד מאוחר יותר.

מטעמו של התובע העיד העובד שעבד איתו באותו מועד. העד תיאר בעדותו את תהליך איסוף הזבל בשקיות, כאשר הפועלים אוספים את האשפה לאחר פעולת הטרקטור. לגבי האירוע הנטען בכתב התביעה, מסר העד כי הרים ביחד עם התובע את השקית ואז התובע אמר: "אוי, אוי, כואב הכתף". התובע ישב לנוח מאחר וחש בכאב. לאחר מכן הגיע רכב שאסף אותם בתום העבודה.

עובד נוסף שעבד במחלקת הניקיון באותה תקופה, העיד על אופן איסוף האשפה במקום. גם עובד זה מסר כי התובע ביחד עם העובד הנוסף, זרקו שק אל תוך מיכלית האשפה ולאחר הזריקה היתה לתובעת בעיה עם הכתף והוא אמר שכואב לו. לגירסתו, היה במרחק של מספר מטרים וראה כיצד התובע והעובד הנוסף זורקים את השקית. לדבריו, באותה עת, הטרקטור כבר נסע מהמקום.

העד מטעמה של הנתבעת מסר בעדותו, כי באותו יום שבו טוען התובע כי נפגע, לא ידע על תלונתו של התובע. לדברי העד, ידע על כך לאחר מספר ימים, כאשר התובע דווח כי כתוצאה מזריקת השקית למיכל האשפה הוא חש בכאב והלך לרופא. ביחס לשיטת העבודה מסר העד, כי את עיקר העבודה של איסוף האשפה עושה הטרקטור ואילו העובדים אוספים רק את השאריות. את השקים זורקים העובדים למיכל האשפה שגובהו כ – 2.5 מטר.

בחקירתו החוזרת ובמענה לשאלת ביהמ"ש, הבהיר העד כי למעשה נודע לו על תלונתו של התובע, כשבוע או שבועיים לאחר המקרה, כאשר לתובע כבר נרשמה חופשת מחלה. העד לא יכול היה להשיב על השאלה מתי בדיוק נודע לו מהתובע על תלונתו.

לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהעדים שהעידו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע הצליח לעמוד בנטל המוטל עליו, להוכיח כי נפגע באירוע המתואר בכתב התביעה.

עדותו של התובע ביחס לקיומו של האירוע, היינו, לכך שחש כאב חד בעת זריקת שקית אשפה אל מיכל האשפה, נתמכה בעדותם של שני עובדים נוספים. התובע מסר הסבר לכך שהגיע לרופא רק מספר שבועות לאחר מכן. העד מטעמה של הנתבעת לא סתר למעשה את גירסת התובע ביחס לנסיבות האירוע ועדותו באשר למועד שבו נודע לו, כמנהלו של התובע, על תלונתו של התובע בקשר לאירוע האמור, לא היתה ברורה.