ליבל נ' לוטן ואח'

החלטה

הבקשה :

1.המבקש עותר למתן פטור מתשלום אגרה וכן מבקש הוא פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב, בבקשת רשות ערעור שהגיש על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופט קפלן), מיום 17.7.11, לפיה חייב בימ"ש קמא את המבקש להפקיד ערבון בסך 1,500 ₪, בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטות כבוד הרשמת מרגולין בנוגע לביטול הגבלות שהוטלו על המבקש, בנוגע לעיקולים שהוטלו בהליכים נגדו ובנוגע לצו חיוב בתשלומים שנקבע על ידה.

המבקש טוען שהוא עני, שהוא מתקיים מדמי מחייה של נכה נצרך ומקבל גמול של מי שאינו בר-שיקום ושאין לו כל הכנסה נוספת. המבקש פירט בבקשתו את הסכומים השונים אותם הוא מקבל ממשרד הבטחון ואת המטרות להן הם משמשים וכן את הוצאותיו ועל פי חישובו – הוצאותיו עולות על הכנסותיו.

עוד טוען הוא, כי קרוביו מתרחקים ממנו ואינם מוכנים לעזור לו וכי, ממילא, הוא זכאי לפטור מאגרה מאחר שבשנתיים האחרונות ניתן לו פטור כזה, ע"י כבוד השופט קפלן (נספח 1 לבקשה).

לטענתו, הכלל הוא כי, דרך כלל, אין מחייבים בהפקדת ערבון בערעור על החלטת רשם שלא לפטור אותו מהפקדת ערבון, שאחרת נימצא נועלים דלתו של ביהמ"ש בפני מי שלגביו יש לברר אם הוא חסר יכולת כלכלית.

2.המשיב מתנגד לבקשה בטענה, כי חובו של המבקש מגיע למאות אלפי שקלים וכי מאז 5.2.07 אין הוא משלם, אף לא צו תשלומים חודשי, בשיעור 500 ₪ בלבד והוא אף לא שילם הוצאות שנפסקו נגדו בהליכים שונים.

לדבריו, המבקש גר בבית יוקרתי והוא נוסע ברכב טויוטה משנת 2008 ורק לאחרונה ביקש להסיר העיקול מעל הרכב על מנת שיוכל להחליפו ברכב חדיש ויקר יותר. בנוסף, ביום 5.6.11 הוא שוחרר מהכרזתו כמוגבל באמצעים והוא מתנגד בכל תוקף להכרזתו כפושט רגל.

עוד טוען המשיב, כי סיכויי הבקשה קלושים וכי פטור מהפקדת ערבון משמעותו חשיפת המשיב לסיכון שלא יוכל לגבות הוצאות שייפסקו לו אם תידחה הבקשה.

דיון ומסקנות :

3.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

4.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007).

5.גם דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור. מתן פטור מאגרה יוצר חזקה בדבר חוסר יכולת כלכלית (ראו תקנה 432(א) לתקנות).