ליבונטין ואח' נ' אמריקן איירליינס ואח'

החלטה

בפני בקשה שהגישה הנתבעת 4, וירג'ין אטלנטיק (להלן:"וירג'ין"), לדחות על הסף מחוסר עילה את תביעת התובעים נגדה ולחילופין לעכב את ההליכים נגדה עקב "פורום לא נאות".

התובעים הגישו נגד 4 נתבעים וביניהם וירג'ין תביעה כספית, בגין נזקים שלטענתם נגרמו להם עקב איחור ניכר בהמראת טיסת אל על ללונדון שגרמה לאיחור לטיסת המשך של התובעים לקלגרי, דבר שלטענת התובעים גרם להם אי נוחות ועגמת נפש ניכרים, כמפורט בכתב התביעה.

בהתייחס לוירג'ין, טוענים הנתבעים כי הפיתרון שנמצא ע"י אל-על לטיסת ההמשך שהוחמצה לקלגרי היה, המראה למחרת היום מלונדון עם מטוס של וירג'ין לונקובר בקנדה ומשם עם חברה אחרת לקלגרי.

לטענת התובעים, לצורך טיסת ההמשך, נמסר להם ע"י אל-על מסמך המכונה FIM באמצעות וירג'ן, כאשר לדברי אל-על היה על התובעים להתייצב לטיסה של וירג'ין בשדה התעופה היתרו בלונדון וכי לאחר הצגת ה – FIM יתאפשר להם להמשיך בטיסה החלופית.

כשהגיעו התובעים וילדיהם למחרת היום לבידוק של וירג'ין בנמל התעופה היתרו כדי לעלות לטיסה, הסתבר להם כי עובדי וירג'ין אינם מוכנים לכבד את ה- FIM ולהטיסם, הואיל ולטענת עובדי וירג'ין, מסמך ה- FIM הונפק ע"י אל-על שלא כדין.

גם לאחר סבב נוסף שנאלצו התובעים לעשות ברגל, על כבודתם וילדיהם, בין דלפקי אל-על לוירג'ין, ולאחר שנאמר להם פעם נוספת ע"י אל-על לשוב לדלפקי וירג'ין שהסכימה להטיס אותם, עדיין עמדה וירג'ין בסירובה, ועמדה על הטענה כי אל-על הנפיקה את ה- FIMשלא כדין והכל תוך התנהגות גסה של עובדיה.

הדחייה על הסף

וירג'ין טוענת בבקשתה, כי לתובעים אין עילת תביעה נגדה וזאת מאחר ווירג'ין הינה מוביל אוירי ולפיכך על תביעה נגדה חלים חוק התובלה האוירית תש"ם-1980 ואמנת מונטריאול 1999. לטענת וירג'ין מאחר ואין לתובעים חוזה עם וירג'ין, הואיל ולא רכשו ממנה כרטיס טיסה, אין לתובעים עילת תביעה נגדה.

הכלל הוא כי התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הנטענות על ידו, יהיה זכאי לסעד המבוקש. ראה ע"א 109/49 חברה להנדסה ותעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח.

מאחר ולתובעים נמסר ע"י אל על FIM לטיסה עם וירג'ין לא ניתן לקבוע בשלב זה, בלא שמיעת ראיות, מהו מעמדו של אותו FIM והאם מדובר בהסכם בין התובעים לוירג'ין או בהסכם לטובת צד ג' (התובעים) בין אל-על לוירג'ין ולפיכך כבר מסיבה זו לא ניתן לסלק את התביעה על הסף.

מקובלת עלי טענת התובעים שלפיה בהתאם לפסיקה, ינהג בית המשפט משנה זהירות בטרם יסלק תביעה על הסף, וכי מקום שקיימת אפשרות ולו קלושה כי התובע יזכה בסעד הנתבע על ידו, אין נועלים את שערי בית המשפט בפניו. ראה רע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי.

אשר על כן הנני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.

טענת פורום לא נאות

לטענת וירג'ין, ביהמ"ש בישראל לא מהווה את הפורום הנאות וזאת מאחר והאירוע התרחש בלונדון, כל המרכיבים העובדתיים בתביעה קושרים אותה ללונדון ולפי עיקרון מירב הזיקות, ובהתאם לציפיותיהם הסבירות של הצדדים להליך ומאחר והדין החל על העוולה הוא מקום ביצועה, הרי שיש לדון בתביעה בלונדון.

לטענת התובעים, נקודת המוצא של בית המשפט בישראל הינה זו לפיה קנויה לו הסמכות לדון וכי רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור לפורום הזר, יחליט בית המשפט בישראל כי הוא אינו הפורום הנאות. לטענת התובעים, מירב הזיקות קושרות את התביעה לישראל ובנוסף יש לדון בתביעה בישראל עקב ציפיותם הסבירה של הצדדים.

הכללים החולשים על טענת פורום לא נאות נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון. בע"א 3299/06 יובינר נ' סקלאר (2009) בו נקבע:

"לבית המשפט הישראלי קיימת סמכות לדון בסכסוך. נתבע הטוען כי הפורום בישראל איננו פורום נאות נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב'תחרות' שבין בית המשפט בישראל לבית המשפט הזר ידו של בית המשפט הזר על העליונה והוא הפורום הנאות, בעוד בית המשפט בישראל הוא פורום לא נאות ......."קביעה כי בית המשפט בישראל הנו פורום בלתי נאות אינה נעשית אך במאזן נוחות רגיל. על הטוען טענת פורום בלתי נאות לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר. פסילת הפורום הלא נאות אינה מופעלת כדבר שבשגרה, היא מופעלת רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי. המבחן לקיומו של פורום טבעי אחר הוא מבחן מירב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום המקומי אלא אם מירב הזיקות הרלבנטיות מכריעות על פורום אחר ואשר לו הקשר האמיתי והמהותי למקרה. לצורך בחינת הזיקות הרלבנטיות בית המשפט יתחשב, כפי שהוזכר, לא רק בשיקול של נוחות הצדדים ובעלי הדין אלא גם בדין השולט על המקרה, במקום מגורי הצדדים או במקום בו הם מנהלים את עסקיהם".

ברע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah servicos de saude S/C Ltd, נקבע:

"אף ששיקולי הנוחות הפכו ללא רלוונטיים, עדיין ייתכן שמירב הזיקות יקשרו תובענה למדינה זרה. כפי שמציין הד"ר מ' קרייני: נכון הדבר כי תנאי המודרנה הפכו את ההתדיינות בפורום המרוחק לנוחה יותר, אולם בין זה ובין המסקנה כי תנאים אלה מחייבים את צמצום האפשרות להשתמש בדוקטרינת הפורום הבלתי נאות עדיין יש מרחק נורמטיבי רב, שתנאי המודרנה לא הצליחו להתגבר עליו. כל עוד ימשיכו כללי הסמכות להישען על זיקות סמכות שיכולות להיות תולדה של מהלך ענייני מקרי, נחוצה לנו דוקטרינת סמכות משלימה ורחבה – כמו דוקטרינת הפורום הבלתי נאות – כדי שניתן יהיה להתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים להכרעה בשאלת הסמכות".