ליבוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 7/3/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה את נכותו היציבה של המערער בשיעור 0% מיום 1/6/10 ("ההחלטה").

2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה, בתוקף פסק דין מיום 15/1/13 (ב"ל 12- 05- 7077), שניתן בהסכמת הצדדים ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתנמק קביעתה כי מדובר בקרע ישן שאינו קשור לתאונה, תבהיר מדוע היא סבורה שמדובר בקרע ישן, תוך הפנייה והתייחסות למסמכים ולממצאים שעמדו בפניה. בנוסף, הוועדה תאפשר למערער ובא כוחו לטעון טענותיו ולהפנות למסמכים.

3.טענת הערעור העיקרית היא שהחלטת הוועדה בדבר קרע ישן נסמכת על מסמך רפואי בודד משנת 2004 המעיד על קרע, כאשר לא ברור מה גודלו. נטען עוד כי התאונה אירעה בשנת 2009, ולאחריה קיים תיעוד רפואי המצביע על קרע מלא. לטענת המערער, בהכרח מדובר בקרע חלקי, שכן משנת 2004 ועד מועד התאונה בשנת 2009 המשיך המערער לעבוד ולתפקד ללא טיפול רפואי.

4.לטענת המשיב, הוועדה קיימה את הנחיות פסק הדין ולא נפל בהחלטתה כל פגם משפטי. נטען כי הוועדה נימקה החלטתה כנדרש, ולא ניתן להתערב בקביעות רפואיות.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.ביום 7/3/13 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לנפרולוגיה. הוועדה הקשיבה לטיעוני בא כוח המערער שהתלווה אליו ועיינה בפסק הדין. לאחר שעיינה בתיקו הרפואי מלפני התאונה, ציינה הוועדה מסמך רפואי מיום 1/11/04 בו אובחן המערער כסובל מכאבים בכתף עם בלט סובאקרומיאלי בצורת מקור עם אזור אי סדירות בראש ההומרוס והסתיידות באזור הכתף. בנוסף אובחן באותו מסמך "בורסיטיס קל וקרע". הוועדה התייחסה לרישומים רבים בתיקו הרפואי של המערער בדבר תלונות על כאבים בכתף ימין, הגבלה בתנועות היד וטיפולים בהזרקה. על פי התיעוד הרפואי שעמד בפני הוועדה, נמצאו ממצאים גם בבדיקות CT ו- EMG במועדים שקדמו לתאונה. הוועדה סיכמה וציינה כי תיעוד זה מעיד על סבל ממושך מ- 2003 עד 2009, סמוך לתאונה בכתף ימין עם עדות רנטגנית בצילומים וב- CT, אשר העידו בין היתר על הסתיידויות ונזקים תת סחוסיים. הוועדה הוסיפה כי אמנם קיים תיעוד בודד על קרע, מסיכום ביקור מיום 1/11/04, "אך לאור השתלשלות תלונותיו והמחלה, כולל הטיפולים שקיבל וההזרקות החוזרות, הוועדה סבורה לאחר עיון נוסף בתיק, שהתאונה אכן החמירה את מצבו לתקופה סמוכה לתאונה". לאור האמור, נקבעו למערער נכויות זמניות, מיום 4/10/09 ועד 31/5/10, ונכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/6/10.

6.מקובלת עלי טענת המשיב כי בנסיבות העניין לא נדרשה הוועדה לעריכת חשבון עובר ושב, משלא נתבקשה לעשות כן על פי הוראות פסק הדין. משהתייחסה הוועדה למסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, כמו גם לממצאי בדיקות ההדמיה, והסבירה מדוע לדעתה מדובר בקרע ישן ובתלונות שהחלו בשנת 2003, הרי שמילאה הוועדה אחר כל הוראות פסק הדין. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהוועדה נימקה החלטתה באופן מעמיק ויסודי, ולא מצאתי שנפלה בהחלטתה טעות משפטית.

7.לאור כל האמור לעיל –הערעור נדחה בזאת.

8.אין צו להוצאות.

9.לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ג, (25 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: