ליבוביץ ואח' נ' שנהב ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית, אשר הוגשה על סך של 291,242.65 ₪ נכון למועד הגשתה.

ביום 8.8.03 רכשו התובעים מאת הנתבעים דירה ברחוב זלמן הרן 6, בקריית חיים, הידועה כחלק מחלקה 123 בגוש 11571 (להלן: "הדירה").

לטענת התובעים, קרוב למועד, אשר בו נכנסו לדירה, התגלתה חדירת מים דרך דלת הכניסה הראשית אל הדירה והסלון, כאשר התברר, כי ישנו שיפוע המפנה את המים מן החוץ אל תוך הדירה. כן החלו התובעים לחוש בריחות ביוב חזקים בין כותלי הבית ובמקביל, התגלתה רטיבות משמעותית בקירות הבית החיצוניים.

התובעים פנו למומחים מן המשרד לאיכות הסביבה, למהנדס העיר ולחברת הביטוח, אשר באמצעותה ביטחו את הדירה (ביטוח משכנתא), כל אלה דחו לבסוף את פניותיהם של התובעים וטענו, כי מקור הנזקים לטענת התובעים הינו מערכת שלא טופלה כלל במשך זמן רב, עוד לפני רכישת הדירה, וכיסוי ביטוחי במקרים כגון אלה לא ניתן.

לטענת התובעים, הסתירו מהם הנתבעים ליקויים ממשיים שבוודאי היו אמורים להיות ידועים להם ועל כן על הנתבעים לשאת בנזק הקיים לדירה, על פי חוו"ד של המומחה מטעמם המהנדס שטיינר (נספח ג' לתצהירי התובעים), כאשר בסה"כ אומד המומחה שטיינר את עלויות התיקון בדירה על סך כולל של 154,300 ₪ כולל מע"מ, סכום שנטען שהתובעים הוציאו בפועל על פי קבלות או חשבוניות.

כן עותרים התובעים לקבלת סכומים נוספים של 68,000 ₪ כפיצוי מוסכם, בגין הפרת החוזה וכן 50,000 ₪ בעבור "עוגמת הנפש, מניעת שימוש בנכס ונזקים עקיפים שנגרמו לתובעים".

לטענת הנתבעים, כמפורט בכתב הגנתם, באו התובעים לדירה מספר רב של פעמים, בדקו אותה ומצאו אותה מתאימה לצרכיהם ככתוב בחוזה המכר.

לנתבעים לא היה ידוע על כל פגם נסתר בדירה וכפי שפורט בהמשך בעדותה של הנתבעת, הרי שהנתבעת מסרה מידע מלא על כל תיקון שהיה בדירה, כאשר כל הידוע לה היה תיקון קטן וכמעט חסר משמעות.

הנתבעים, לעומת זאת, מסבים את תשומת הלב לכך שמדובר בדירה בת למעלה מ-50 שנה, ובכך שתלונות התובעים באשר לפגמים בדירה, החלו להישמע למעלה מ-10 חודשים לאחר מסירת החזקה לידיהם, דבר שיש בו, לטעמם של הנתבעים, בכדי לדחות את התביעה ולמצער להטיל ספק ממשי באמינות הנתונים שעליהם מתבססת התביעה.

ביום 7.11.2010 נערך בתיק דיון בפניי.

במעמד הדיון שמעתי את עדותו של המומחה מטעם המומחים, מר שטיינר, אשר נחקר ארוכות על חוות דעתו. כן שמעתי את עדותו של התובע מר ינקו ליבוביץ' ושל הנתבעת הגברת שושנה שנהב-פלדמן.

אציין, כי עד נוסף אשר זומן לתיק, מר רוני אלון (האינסטלאטור של התובעים), לא הופיע לדיון. יש לציין עוד, כי לאור העובדה שתיקון הליקויים הנטענים הושלם על ידי התובעים בטרם הגשת כתב התביעה, נמנעה הנתבעת, או יותר נכון: נמנע מן הנתבעת, להגיש חוו"ד מומחה נגדית מטעמה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהן, בחומר הראיות ובחוו"ד מטעם התובעים, ולאחר שנתתי ליבי לעדויות מטעם הצדדים ולסיכומים ניתנת בזאת פסיקתי:

דין התביעה להידחות.

בסופו של דבר, השאלה העיקרית, אשר עליה תקום או תיפול עילת התביעה, הינה השאלה, האם במועד חתימת ההסכם בין הצדדים ידוע היה לנתבעים על פגם מהותי באיטום הבית ו/או בצנרת הבניין שמא לא היה קיים ולא היה בידיעתם של הנתבעים כל פגם מסוג זה.

שמעתי את עדותה של הנתבעת, אשר באשר לשאלה זו הרושם אשר הותירה כלפי בית המשפט הינו מכריע.

עדותה של הנתבעת הייתה אמינה ביותר, כאשר היא אף פירטה את אותו התיקון הקל שבעניינו יידעה את התובעים, דבר שלא נסתר על ידי התובעים בעדותו של התובע.

יחד עם זאת, מספר עניינים מצטברים נוספים תומכים בקבלת גרסתם של הנתבעים כפי שנשמעה מפיה של הנתבעת.

ראשית, עצם העובדה שזמן רב עבר מרגע כניסתם של התובעים לדירה ועד להפניית הטענות כלפי הנתבעים, אומר "דרשני".