ליבוביץ ואח' נ' ברנצ'ק ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.8.12 בהוד השרון.

2.לטענת התובעת, עמדה להיכנס לחנייה בשעה שרכב הנתבעים, הנהוג בידי הנתבע 1, הגיע למולה, ללא אורות ופגע ברכבה.

3.הנתבעת 2 טענה להעדר יריבות מאחר ולא צורפה אסמכתא המעידה כי הינה הבעלים של הרכב. הנתבעת 2 טענה כי רכב הנתבעים נסע בנתיבו כשלפתע, סטה רכב התובעת בפזיזות ורשלנות מנתיב נסיעתו הנגדי לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בו.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת 1 וחזרה על גרסתה לפיה נכנסה למפרץ חניה צפוף על יד ביתה. אחותה של התובעת ירדה מהרכב על מנת לכוון אותה. אך בטרם הספיקה לעשות כן ובשעה שרכב התובעת עדיין חוסם במעט את הכביש, נסע הנתבע 1 במהירות שאינה מתאימה לכביש זה בו מוצבים פסי האטה ובאורות כבויים ופגע ברכבה. התובעת טענה כי בעת התאונה היתה בעצירה מלאה ולאחר התאונה הנתבע 1 התנצל בפניה.

אחותה של התובעת 1 העידה אף היא כי יצאה מהרכב על מנת לכוון את אחותה במפרץ החניה ובשעה שדיברה איתה בחלון הרכב ובטרם הספיקה התובעת 1 להזיז את הרכב, נשמע בום ומעוצמת המכה היא נהדפה על המדרכה.

5. הנתבע 1 העיד והודה כי נסע בכביש באורות כבויים, שכן שכח להדליקם. הנתבע 1 טען כי הבחין בתובעת במפרץ החניה ובעת שעבר במקום היא תמרנה את הרכב, נכנסה למסלול נסיעתו וכתוצאה מכך הרכבים התנגשו. הנתבע 1 הכחיש כי התנצל בפני התובעת.

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של התובעים ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב הנתבעים בהוצאות התובעים, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה רכבה עמד בעצירה מוחלטת כשהוא בולט לכביש, כשלפתע רכב הנתבעים שנסע במהירות וללא אורות ופגע בו. עדות זו נתמכה בעדותה של אחותה של התובעת שהעידה אף היא כי רכבה של התובעת היה בעצירה מוחלטת בעת ששמעה את המכה. שלישית, עדות הנתבע באשר לאופן קרות התאונה היתה בלתי מהימנה, ניסיון להוציא מהנתבע גרסה קוהרנטית ומלאה עלה בקושי ובגרסתו רב היה הנסתר על הגלוי. בנוסף, עדות הנתבע אינה עולה בקנה אחד עם האמור בכתב ההגנה, שכן הנתבע לא טען בעדותו כי התובעת סטתה מנתיב נסיעתה בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו.

בנסיבות אלה, סבורה אני כי היה על הנתבע 1 לנהוג עם אורות דלוקים, לנסוע במהירות איטית המתאימה למקום בו מוצבים פסי האטה, להבחין מבעוד מועד בתובעת שעמדה במפרץ החניה כשהיא בולטת לכביש ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לתאונה.

באשר לנזק הנתבע בגין חוו"ד השמאי, לא מצאתי מקום להתערב בו אף שנגבה על פי שיעור גבוה במקצת מהממוצע.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 15,826 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 19.2.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: