לי-נתן סופר וואש בע"מ נ' פי.אפ.אפ פרפקט פור פיט בע"מ

פסק דין

1.בין הצדדים נכרת בשנת 2006 הסכם, לפיו השכירה התובעת לנתבעת מכונה לשטיפת מכוניות (להלן – המכונה), עם אופציה לרכישתה בתום תקופת השכירות במחיר מוסכם ונקוב (להלן - ההסכם).

בתום שנת השכירות הודיעה הנתבעת לתובעת, כי היא תסכים לרכוש את המכונה בסכום מופחת, ומשסירבה התובעת לכך, הושבה לה החזקה במכונה.

התובעת טוענת, כי במהלך תקופת השכירות גרמה הנתבעת לנזקים שונים במכונה, ובתביעה זו נתבעת הנתבעת לפצותה בגין עלות אותם נזקים, כולל פגיעה במוניטין וכולל אובדן הכנסות בימים בהם הושבתה המכונה לצורך ביצוע התיקונים.

הנתבעת מכחישה את הנזקים הנטענים.

2.במסגרת הסכם השכירות, הפקידה הנתבעת בידי התובעת ערבות בנקאית בסך 50,000 ₪ (להלן – הערבות).

התובעת ביקשה לממש את הערבות ובשל כך הגישה הנתבעת, עוד קודם להגשתה של תביעה זו, תביעה נגד התובעת בבית משפט זה (ת.א. 59067-07), שבה נתבעת התובעת להשיב לה את הערבות ולהשיב לה את שווי ההשקעות שעשתה במושכר.

בהחלטתי מיום 24.11.09 קבעתי, כי יש להמתין למתן פסק דין בתביעה האחרת.

3.כב' השופטת פלינר שדנה בתביעה הנ"ל, חייבה בפסק דינה מיום 28.9.10 את התובעת (הנתבעת שם) להשיב לנתבעת (התובעת שם) את הערבות הבנקאית (להלן – פסק הדין).

פסק הדין דן באותם ראשי נזק הנתבעים בתביעה זו (סעיף 25 לפסק הדין), ולאחר ניתוח הראיות שהובאו, נקבע (סעיף 33):

"מהמקובץ לעיל עולה שהנתבעים לא הצליחו להוכיח נזקים שנגרמו למכונה על ידי התובעת, נזקים שהיה עליהם לתקן על פי ההסכם והם סירבו לעשות כן."

בעקבות פסק הדין עותרת הנתבעת לסלק תביעה זו על הסף בשל מעשה בית-דין.

התובעת טוענת, כי פסק הדין לא יצר מעשה בית-דין, וכי יש להמשיך בהליכי בירור תביעה זו.

4.הצדק עם הנתבעת.

מטרת הכלל בדבר מעשה בית-דין היא למנוע הטרדה חוזרת של בעל דין בגין אותה עילה, ולמנוע מבית המשפט את הצורך לברר ולהכריע שוב בעילה או באחת הפלוגתאות שעלו בה פעמים מספר.

התנאי לכך הוא שלבעל הדין, שנגדו נטענת טענת מעשה בית-דין, הייתה הזדמנות להעלות את טענותיו בהליך הקודם.

ראו: משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, עמ' 662, והפסיקה הנזכרת שם.

ואכן, פסק הדין דן והכריע באותם ראשי נזק, הנתבעים בתביעה זו.

לתובעת (הנתבעת שם) הייתה הזדמנות להעלות את טענותיה ולהביא את ראיותיה, אך בית המשפט קבע, כאמור, כי היא לא הצליחה להוכיח את הנזקים הנטענים.

משכך, נוצר מעשה בית-דין המחייב את הצדדים גם בתביעה זו.