לחלקאי נ' בנלולו

החלטה

בפניי בקשה להעברת דיון בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר (שישה שיקים ע"ס קרן כולל של 86,000 ₪) בתיק הוצל"פ 1702415118 לבית משפט השלום בקריית גת – המוסמך עפ"י הטענה מקומית לדון בבקשה.

הבקשה הוגשה ביום 3.7.11, ובהתאם להחלטתי הראשונית מאותו יום בבקשה, הגישה המשיבה ביום 7.7.11 תגובתה על הבקשה, והגישה המבקשת ביום 17.7.11 תשובתה על התגובה.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובשאר מסמכי התיק, מצאתי להיעתר לבקשה.

ראשית יש לדחות את טענת המשיבה, כי הבקשה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה. עיון במסמכי הבקשה להארכת מועד מעלה, כי כבר בסעיף 9 לבקשה שם נטען שלשכת ההוצל"פ בקריית-גת מוסמכת מקומית לדון בהתנגדות. מעבר לכך, סבורני שמאחר שנושא הסמכות המקומית צריך להיות מוכרע ע"י ביהמ"ש הדן בהתנגדות, ממילא אפשר לעורר בפניו (ולא דווקא בפני רשם ההוצל"פ) את שאלת הסמכות.

לא מצאתי בתגובת המשיבה מענה לטענות המבקשת, לפיהן כל האינדיקציות הרלוונטיות מובילות למסקנה לפיה הסמכות המקומית אכן נתונה לבימ"ש השלום בקריית גת.

נראה כי המשיבה ציינה בטופס ביצוע השיקים את ביהמ"ש בת"א כבעל סמכות השיפוטית המקומית לדון בהתנגדות, ללא ביסוס עובדתי של ממש, שכן אכן נראה שכל האינדיקציות הרלוונטיות (לרבות מקום מושבו של הבנק הנמשך, מקום מושבם של שני הצדדים עפ"י הטופס הנ"ל, ועוד) מובילות כטענת המבקש.

אשר על כן:

הדיון הקבוע מחר בפניי – מבוטל.

אני מורה על העברת הדיון בבקשת המבקשת להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, וכן התנגדות לביצוע השטר, לבית משפט השלום בקריית גת.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות, הן כדי לא להעכיר את האוירה בין הצדדים בתחילת דרכם הדיונית, והן מאחר שהמבקשת לא ציינה את שכתבתי בהחלטתי זו לגבי ההזדמנות הראשונה של העלאת טענת הסמכות.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: