לחאם נ' מדינת ישראל

פסק דין

ראשית דבר:

1.לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 17/01/13, על ידי השופט ש. בנג'ו, בתיק תת"ע 2090-08-12.

2.הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין העבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה – עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א -1961 (להלן:"הפקודה"), נהיגה ללא רישיון תקף – עבירה בניגוד לסעיף 10 לפקודה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף – עבירה בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] , תש"ל- 1970.

4.בכתב האישום נטען כי ביום 22/03/13, בשעה 10:40, נהג המערער רכב בקריית אתא, ברחוב קרן היסוד, למרות שבתאריך 06/02/12, הוא נפסל מלהחזיק או לקבל רישין נהיגה וזאת על ידי משרד הרישוי לתקופה של 3 חודשים.

אחרי שהמערער הפקיד את רישיונו במשרד הרישוי, נהג ברכב בעוד הפסילה בתוקף, וללא רישיון נהיגה תקף וזאת מאחר ותוקף רישיון הנהיגה שלו פג בתאריך 07/11/12 וללא פוליסת ביטוח תקיפה.

5.המערער הודה בעובדות כתב האישום, הצדדים טענו לעונש ונגזרו עליו העונשים הבאים:

10 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 5 חודשי שלילת רישיון על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 1,500 ₪ כמפורט בגזר הדין.

6.כאמור, הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

טענות הצדדים:

7.לטענת בא כוח המערער, בית משפט קמא שגה משלא נתן משקל לעובדה שהמערער הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

8.עוד טען בא כוח המערער כי ביום ביצוע העבירה קיבל המערער שיחת טלפון בהולה ממנהל מפעל ביטחוני שאיתו עובד ובעקבותיה היה חייב להגיע בדחיפות למפעל, על מנת שלא יושבת ועקב זאת הסתבך בעבירות נשוא הערעור.

עוד ציין כי המערער בעל מפעל ליצור שבבים וחלקים למפעלים שונים בארץ. מדובר באדם שומר חוק ובתקופת הפסילה המנהלית שהוטלה על ידי משרד הרישוי, הוא שכר שירותי נהג.

9.המערער סבור כי בית משפט קמא שגה משהטיל עליו עונשים כבדים וקנס כה משמעותי תוך התעלמות מנסיבותיו האישיות של המערער. עוד הוסיף וטען כי לדעתו ועל פי תיקון 113 לחוק העונשין מתחם הענישה בעבירות כגון אלו נקבע בחוק כעונש בדמות פסילה מינימאלית של שלושה חודשים בלבד ועל כן יש מקום להתערבות של ערכאת הערעור בצמצום מספר חודשי הפסילה.

10.עוד נטען כי בית קמא שגה משחרג לחומרה מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים.

11.בא כוח המערער סבור כי בית משפט קמא שגה מאחר ולא התייחס לעובדה כי מדובר במערער ללא עבר פלילי או תעבורתי מכביד.

עוד הוסיף וטען כי הפסילה של 10 חודשים תשפיע על המערער ועל עסקיו באופן שלילי והדבר עלול לגרום לפיטורי פועלים ולהפסד לקוחות.

לבסוף ציין כי מדובר בפסילה שהוטלה על ידי משרד הרישוי ולא על ידי בית משפט ועל כן, יש לזקוף נתון זה לטובתו של המערער.