לזרוביץ ואח' נ' טסה ואח'

החלטה

1. במסגרתה של התובענה בתיק זה, המגלמת מחלוקת בין שכנים, בעלי נכסים צמודים, הוגשה עתה בקשה למתן צו מניעה זמני, המורה למשיבים להימנע מהמשך ביצוע עבודות בנייה כלשהן להקמת פיר המעלית בצמוד לביתם שברמת גן, להימנע מביצוע עבודות כלשהן לבניית המעלית עצמה וכן להימנע מסגירת חלון המטבח של המבקשים בכל צורה שהיא, וככל שחלון זה נסגר, לחזור ולפתוח אותו באופן מיידי, ולהשיב את הסורגים למקומם. נתתי צו מניעה ארעי בנוגע לשנתי העתירות הראשונות, וקבעתי דיון במעמד הצדדים.

2. בראשית הדברים אציין, כי הבקשה הנוכחית וההליך הנוכחי, במסגרתו היא הוגשה, הם חלק ממסכת שלמה של הליכים שהתנהלו בין הצדדים, בוועדות התכנון ובבתי משפט, בעקבות מחלוקת מתמשכת ביניהם, שעניינה עבודות בנייה שונות שבוצעו במשך השנים על ידי המשיבים במקרקעין.

אין בכוונתי לדון כעת בפרטי הליכים אלה. אציין בתמצית, כי בין הצדדים נערך ביום 21/9/06 הסכם שיתוף וחלוקת מקרקעין, לו ניתן תוקף של פסק דין באותו יום על ידי המפקחת על רישום המקרקעין, ובו הוראות שונות שעניינן, בין היתר, אופן השימוש והבנייה במקרקעין.

בשלב מסוים עתרו המבקשים לביטולו של פסק הדין, אך בקשתם נדחתה בפסק דינה מיום 18/1/09 של המפקחת על רישום המקרקעין.

בנוסף, למשיבים ניתן היתר לבניית מעלית חיצונית בשטחם. המבקשים הגישו ערר כנגד היתר בנייה זה, והערר נדחה בהחלטתה מיום 14/5/12 של ועדת הערר המחוזית.

3. ביום 17/5/12 הוגשה התביעה הנוכחית, בה עתרו המבקשים להצהיר, כי מפאת סיבות שונות המפורטות בתביעה, המבנה מסוכן ליושביו, וההיתר שניתן למשיבים הוא בלתי חוקי.

בהתאם לכך, עתרו המבקשים להורות למשיבים להרוס את הדירה שבנו, ולבנותה מחדש בכפוף להליכי תכנון ורישוי חדשים התואמים את החוק, כללי ההנדסה והסכם השיתוף, ובפיקוח מומחה מטעם בית המשפט. לחלופין, עתרו המבקשים להורות למשיבים לבצע פעולות שונות בשטח שישפרו, לשיטתם, את מצב הדברים.

במקביל להגשת התביעה הנוכחית, הגישו המבקשים בקשה למתן צו עשה זמני המורה למשיבים לסלק עמוד הסוגר את דלת היציאה הצפונית מדירתם לכיוון המקלט המשותף; לאפשר למבקשים להתקין את המדרגות היורדות מדירתם לכיוון המקלט; לאפשר למבקשים להשתמש בכניסה הצפונית של המקלט הנמצאת בחלק החלקה הנמצא בחזקת המשיבים; למסור למבקשים מפתח של דלת המקלט ולפנות מהמקלט את חפציהם.

בהחלטתי מיום 16/7/12 הוריתי על הקדמת הדיון בתובענה, במקום דיון בסעד הזמני, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

בהחלטתי בדיון קדם המשפט מיום 11/11/12 הבהרתי, כי משמעותה של החלטתי מיום 16/7/12 היא שאין כרגע כל סעד זמני תקף, כל הטענות שמורות לבירור בתיק העיקרי, וככל שהמבקשים יגישו בקשה לסעד זמני נוסף, יתקיים בה דיון.

4. הבקשה שלפניי, מיום 28/1/13, הוגשה לאחר שבבוקרו של יום 27/1/13 החלו המשיבים לבצע עבודות בנייה לשם הקמת המעלית בצמוד לקיר החיצוני של הבית המשותף.

המבקשים קובלים, בין היתר, על כך שהעבודות לבניית המעלית החלו ללא ידיעתם, על מנת לקבוע עובדות בשטח. המשיבים, מצדם, טוענים כי הבקשה הנוכחית הוגשה תוך שיהוי, שכן כבר בדיון מיום 11/11/12 הם הצהירו, שבכוונתם לבנות את המעלית.

אקדים ואומר, כי הבקשה הוגשה יום לאחר שהחלו עבודות בניית המעלית, והצהרת המשיבים בדיון על כוונתם העתידית אינה בהכרח מספיקה בכדי להצדיק הגשת בקשה לצו מניעה, וממילא הבקשה הנוכחית אינה לוקה בשיהוי. מנגד, בהעדר סעד זמני תקף עד כה, אין פגם משפטי ממשי בהתחלת עבודות הבנייה ללא יידוע המבקשים (הגם שאני סבור שמן הראוי היה לפעול אחרת, וליתן למבקשים התראה מראש בטרם תחילת העבודות). מכל מקום, יש לבחון את העניין לגופו.

5. בבקשה הנוכחית טוענים המבקשים כי בניית המעלית מסכנת את יציבות המבנה, ולכן מבחינה הנדסית, ראוי להימנע מהבנייה.

המבקשים טוענים נוספות, כי בניית המעלית שוללת את האפשרות לפתוח את הדלת הצפונית בדירתם ולהגיע למקלט בשעת חירום.

מעבר לכך, לטענתם, המשיבים חתכו, ללא רשות, את הסורגים המגנים על חלון המטבח של המבקשים ואטמו את חלון העץ, כהכנה לתבנית יציקת בטונים של פיר המעלית, בניגוד לתשריט המצורף להסכם השיתוף, לפיו נדרש מרווח של כ-60 ס"מ בין פיר המעלית לבין החלון, ובכך נמנע האוורור במטבח.

6. בתגובתם טוענים המשיבים, כי על פי חוות דעת הנדסיות של מומחה מטעמם ומומחה מטעם בית משפט (בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב), בניית פיר המעלית תוסיף ותחזק מבחינה קונסטרוקטיבית את המבנה כולו, וממילא אין בסיס לחששם של המבקשים.

לטענתם, החלטות וועדות התכנון תומכות בכך, והמבקשים מנועים כעת מלטעון אחרת.

בנוסף, טוענים המשיבים, כי הם זכאים, מכוח הסכם השיתוף, לבנות מעלית בשטחם, וגם מסיבה זו, מנועים המבקשים מלפעול להפסקת הבנייה.