לזר נ' היחידה ללימוד חוץ והמשך אריאל מרכז אוניברסיטאי ואח'

פסק דין

לפני תביעה להחזר שכר לימוד.

בהתאם לנטען, ביום 28.2.11 נרשמה התובעת ללימודי הדרכה לרכיבה טיפולית אצל הנתבעים 1- 2. לטענת התובעת הולכה שולל על ידם בעת שיווק הקורס. פרטים שנמסרו לה בע"פ, ותנאים שפורטו במסגרת המסמכים שנמסרו לה לא קויימו.

התובעת החלה את לימודיה ביום 9.3.11, לטענתה לוחות הזמנים ותוכנית הלימודים השתנתה מעת לעת. לטענת התובעת, נמסר לה כי השיעורים העיונייים יתקיימו בתל אביב, אולם בסופו של דבר נאלצה להגיע לחווה בחבצלת השרון. עוד נטען, כי נמסר לתובעת שלא נדרש ניסיון מעשי בתחום הרכיבה, אולם בסופו של דבר, בהעדר ניסיון לא עלה בידה של התובעת לעבור את הקורס והבחינות, וזאת בניגוד למובטח.

התובעת פירטה כי נאלצה לקחת שיעורים פרטיים ברכיבה בתשלום, כדי להגיע לרמה נאותה ברכיבה. בנוסף, אחת המרצות שליוותה את הקורס, היתה דוברת אנגלית, דבר אשר הקשה על התובעת בשלבי הלימוד.

התובעת טענה כי לאחר שהשקיעה שעות וכסף רב בשיעורים פרטיים ברכיבה נוכחה לדעת שלא תגיע לרמה המצופה ממנה והנדרשת לצורך מעבר המבחנים המעשיים, ובנסיבות אלו, החליטה שלא לגשת כלל למבחנים המעשיים. סופו של דבר ולאחר שכנוע ניגשה לבחינה המעשית ברכיבה ונכשלה. התובעת לא ניגשה למועדי ב', ולא קיבלה את התעודה בסיומו של הקורס.

עוד טוענת התובעת כי בהתאם למובטח הקורס היה בנוי ב- "שיטת השלבים" ולפיה – יכולה היתה לפרוש מידי שלב, אולם בפועל – הדבר לא התאפשר לה.

התובעת טוענת כי מבחני הרכיבה שנדרשה לעבור הינם ברמה גבוהה בניגוד למובטח. לבסוף, הלינה על כך שכאשר נדרשה לגשת למועדי ב', התבקשה לשלם סך של 300 ₪ לבחינה, בניגוד למסוכם.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובעת נרשמה ללימודים בקורס מורים ומטפלים לרכיבה טיפולית. התובעת נרשמה לקורס אשר החל בחודש מרץ 2011. ברם, כשלושה חודשים לפני תחילתו של הקורס, הגיעה התובעת לבחינת הערכה, אשר בוצעה על ידי הנתבע 3. לטענת הנתבעים, התובעת ציינה כי יש לה נגיעה לתחום ובעבר אף השתתפה בשיעורי רכיבה במועדון רכיבה מוסדר. לאחר המבחן נמסר לתובעת כי עליה להשקיע שעות נוספות כדי לצבור התנסות "בממשק הסוסים" ואף התאפשר לה להגיע בזמנה הפנוי לחווה. עוד נטען על ידי הנתבעים כי הוסבר לתובעת באותו מעמד כי היא חייבת לקחת שיעורי רכיבה בתשלום על מנת שתגיע לרמת היכולת והמיומנות הנדרשת. עוד נטען כי נושא זה הובהר לתובעת ולאביה, טרם תחילתו של הקורס וכי התובעת הצהירה כי תעשה את כל הנדרש לשיפור הידע והרכיבה, דבר שבפועל לא נעשה במידה מספקת.

אשר למיקום שיעורי הלימוד, נטען על ידי הנתבעים כי הובהר לסטודנטים מראש ובמפורש כי הלימודים העיוניים יתבצעו בתל אביב, וכי הלימודים המעשיים יתבצעו במועדון הרכיבה, אצל הנתבעת 2, בחבצלת השרון. בהקשר זה נטען כי פעמים, שעה ששיעורים עיוניים דרשו גם ביצוע הדגמות על גבי הסוסים במועדון הרכיבה, משיקולי לימוד יעיל ונכון, הועברו השיעורים בחווה בחבצלת השרון. לעניין זה גם נטען, כי בלוח הזמנים שנמסר לסטודנטים נכתב במפורש: "לוח הזמנים נתון לשינויים, נא לקחת זאת בחשבון".

לשיעורים שהועברו על ידי הגב' אניטה שקדי, הדוברת אנגלית, נטען על ידי הנתבעים כי השיעורים הועברו באנגלית פשוטה ובכל שיעור נכח עובד נוסף מטעם הנתבעים אשר תרגם והסביר את דברי המרצה לסטודנטים לשפה העברית. לא היו כל תלונות של התובעת או של סטודנטים אחרים בזמן הקורס, ולפיכך יש לדחות גם טענה זו.

לטענה כי תכנית הלימודים נערכה בשיטה של "תכנית השלבים", המאפשרת אופציה שלא להמשיך את הקורס לאחר השלב הראשון, נטען על ידי הנתבעת כי אכן הדבר התאפשר, אולם התובעת לא פנתה אל הנתבעים ולא ביקשה להפסיק את הקורס, נהפוך הוא, החליטה ללמוד ולהמשיך לשלבים הבאים, ואף שילמה את שכר הלימוד הנוסף כדי להמשיך ולהתקדם לשלב הבא, וזאת בהתאם לתנאים ולדרישות שנמסרו לה במועד הרישום ובהתאם לתקנון.

לגבי השיעורים הפרטיים ברכיבה שנדרשה התובעת לקחת לצורך שיפור רמת הרכיבה, נטען על ידי הנתבעים כי יכלה לקבל במקום אחר ובחווה אחרת, אולם היא בחרה לעשות כן אצל נתבעת 2, ולתקופה מסויימת אף ניתנה לה הנחה בתשלום.

לטענה כי מבחן הרכיבה לא פורט בתכנית הקורס, טענו הנתבעים כי אכן הוא נשמט בטעות, אולם כל הסטודנטים, לרבות התובעת ידעו מתחילת הקורס כי בחינת הרכיבה הינה חלק אינטגרלי מדרישות הקורס. הסטודנטים פעלו בעניין זה וגם התובעת התאמנה במועדון הרכיבה, הן ללא תמורה והן במסגרת שיעורים פרטיים.

לבסוף נטען כי התובעת לא התייצבה כלל למבחנים המעשיים. התובעת לא עברה את מבחן הרכיבה במועד א' ונתבקשה להגיע למועד ב', אך התובעת לא התייצבה למבחן. עוד נטען לעניין זה כי הוצע לתובעת להגיע למועד מיוחד שיקבע עבורה, אולם גם לאותו מועד לא התייצבה התובעת. לדרישה לתשלום בגין מבחני סיום מעשיים חוזרים, הפנו הנתבעים לפירוט במידעון ובתקנון לתלמיד.

התובעת, נציגי הנתבעות 1 ו- 2, והנתבע 3 התייצבו לדיון.

התובעת חזרה ופירטה את כל טיעוניה כפי שהועלו בהרחבה בכתב התביעה. התובעת הבהירה כי לא ניגשה למועד ב' במבחן הרכיבה, "לונג'" ו- "טכניקות העלאה והורדת רוכבים" - מכיוון שבמועד שנקבע למבחן, שהתה בחופשה משפחתית, עליה הודיעה לנתבעים מבעוד מועד. לשאלה מדוע לא התייצבה למועד א' בבחינה מעשית ב- "לונג'", השיבה התובעת כי בחינת מועד א', נערכה במועד שבחינת הרכיבה וטכניקות העלאה והורדת רוכבים בוצעה וכי לאחר שנכשלה בבחינות אלו, לא רצתה לעמוד למבחן נוסף. עוד הוסיפה, כי לא הסכימה לשאת בתשלום בסך 300 ש"ח בגין בחינות נוספות.

טענותיה של התובעת התמצו בהיעדר דרישה כתובה למבחן רכיבה מעשי, כאשר היא שבה וטוענת כי נמסר לה באופן מפורש שלא תידרש להיבחן בתחום זה וכי לא נדרש ידע או נסיון מוקדם לשם השלמת הלימודים וקבלת התעודה.

מסמכים הכוללים את: לוח הזמנים, מידעון ותקנון לתלמיד, מידע בדבר מסלול לימודים להכשרת מורים לרכיבה טיפולית, ותכנית השלבים, צורפו לכתב התביעה. טופס הרשמה והצהרה והתחייבות של התובעת במועד הרישום, נמסר על ידי הנתבעים במועד הדיון. עוד, לכתב ההגנה צורף גיליון הציונים של התובעת במסגרת הקורס.

עולה כי במסגרת הדרישות מן הלומדים פורטו נהלי הקורס, כללי ההתנהגות ודרישות הקורס. במסגרת הדרישות צויין כי קבלת תעודה מותנית בעמידה בכל דרישות הקורס, כולל: "נוכחות, ציון עובר בכל המבחנים, הגשת כל העבודות והדו"חות, מילוי החובות בהתמחויות ובשהיות, קבלת חוות דעת סופיות חיוביות של צוות ההדרכה במכללה ובשהיות". עוד פורט כי על התלמידים לקבל ציון עובר בכל הקורסים התיאורטיים, לעבור מבחן לונג', מבחן עליות וירידות, שני מבחני הדרכה, עבודת תצפית, הגשת עבודת גמר, והגשת יומן. עוד פורט כי מבחנים חוזרים יערכו במהלך הקורס, "מבחן חוזר - מועד ב' ברכיבה, או הדרכה יהיו בהפרש של חודשיים לפחות… עבור מבחני סיום מעשיים חוזרים יגבה תשלום: מבחן אחד – 300 ש"ח, עבור שני מבחנים – 350 ש"ח…"