לזר ואח' נ' יוניברס רהיטים-רהיטים בשי

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 15,000 ₪.

על-פי האמור בכתב התביעה, ביום 18.02.2010 רכשו התובעים מהנתבעת חדר שינה הכולל מיטה, 2 שידות, מזרן וארון, בעלות כוללת של 7,500 ₪.

התובעים טוענים, כי במועד האספקה וההרכבה של חדר השינה גילו, כי צבעי הארון והמיטה אינם תואמים את ההזמנה. בו במקום, הודיעו למרכיב על חוסר ההתאמה שנתגלתה וביקשו החלפת המוצרים. לטענתם, המוביל פירק לבקשתם את המיטה והוביל אותה למשאית, אך לא חזר לפרק את הארון והותירו אצלם.

כל פניותיהם אל הנתבעת בבקשה לקבל חזרה את המיטה התואמת ולהחליף את הארון לא נענו. מכאן התביעה שבפניי.

בגדר התביעה, עותרים התובעים לביטול העסקה, השבת הכספים ששולמו בגין רכישת המוצרים וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

הנתבעת מצידה מבקשת לדחות את התביעה. בכתב הגנתה, מאשרת הנתבעת כי במועד האספקה נתגתה אי-התאמה בגוון של המיטה. נטען, כי עם היוודע דבר הטעות עשתה הנתבעת כל שלאל ידה על מנת להחליף את המיטה לגוון הנכון שהוזמן, אך לטענתה, היו אלה התובעים אשר סירבו לשלם את דמי ההובלה ולקבל לידיהם את המיטה החלופית. לטענתה, התובעים התנו את קבלת המיטה החדשה בהחלפת הארון, למרות שלא נמצא בו כל פגם או אי התאמה מכל סוג שהוא.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי במעמד האספקה וההרכבה לא התלוננו התובעים אודות אי התאמה כלשהי בגוון של הארון וכי טענה זו עלתה לראשונה מספר ימים לאחר מכן. טענה זו נבדקה ע"י הנתבעת אל מול המחסן והיצרן והוברר לתובעים מעל לכל ספק, כי הארון שהזמינו תואם את הארון שקיבלו בפועל.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים מעולם לא ביקשו, לא בעל פה ולא בכתב, ביטול העסקה והשבת עלות הרכישה וכי הם מנסים בתביעתם להתעשר שלא כדין על חשבונה.

בדיון שנערך בפניי העידו התובעים בעצמם ואביה של התובעת, מר יהודה אלקיים. מטעם הנתבעת – העיד נציגה מר נתנאל סוויסה (להלן: "סויסה" או "נציג הנתבעת"). בעדותם בפניי חזרו הצדדים על טענותיהם, כמפורט לעיל.

התובעת ציינה בעדותה, כי הרהיטים סופקו ע"י הנתבעת כעבור 3 חודשים ממועד ההזמנה ובאיחור של חודשיים (עמוד 1, שורה 12). עוד הבהירה התובעת, כי הזמינה יחד עם בעלה (התובע 1) מיטה בצבע וונגה ובפועל קיבלה מיטה בצבע לבן (שם, ש' 13). עם גילוי דבר אי ההתאמה בצבע, כאמור, נלקחה המיטה ע"י המרכיב של הנתבעת ע"מ להחליפה. התובעת מסרה בעדותה, כי גם במועד ההרכבה וגם ימים ספורים לאחר מכן מסרה לנציג הנתבעת, כי גם בצבע הארון נפלה אי-התאמה וביקשה את החלפתו (שם, ש' 21; ע' 2, ש' 29-30). התובעת אישרה בעדותה, כי הנתבעת ביקשה לספק לה מיטה חלופית שתואמת את ההזמנה, אך התובעת היתנתה את קבלת המיטה בהחלפת הארון שגם הוא סופק בצבע שאינו תואם את ההזמנה, כאמור (עמוד 2, ש' 4-9).

בעדותו בפניי שב ואישר נציג הנתבעת, כי נתגלתה אי התאמה בצבע המיטה וכי הנתבעת דאגה להחלפת המיטה, אך נתקלה בסירוב מצד התובעים אשר התנו את קבלת המיטה בהחלפת הארון (עמוד 2, שורות 18-26). סויסה העיד, כי התובעים לא התלוננו על אי התאמה בצבע הארון במעמד האספקה, אלא במועד מאוחר יותר וכי טענתם זו נבדקה ונמצאה כלא נכונה (שם, ש' 20-22).

לאחר עיון בכתובים ושקילת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי במיטה שסופקה לתובעים ע"י הנתבעת נתגלתה אי התאמה בין הצבע שסופק בפועל לבין הצבע שהוזמן. עוד אין חולק, כי הנתבעת ביקשה לספק לתובעים מיטה חלופית, אך היא נדחתה על ידם. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב הפגם הנטען בארון. מחד גיסא, טוענים התובעים כי גם בצבע הארון נתגלתה אי האתמה שחייבה את החלפתו, אך לטענתם הנתבעת סירבה להיענות לבקשתם ושללה קיומו של פגם או אי התאמה. מאידך גיסא, טוענת הנתבעת כי טענת התובעים בדבר אי התאמה בארון עלתה בשלב מאוחר יותר (לא במעמד ההרכבה) וכי טענה זו נבדקה על ידה אל מול היצרן ונשללה לחלוטין.

בהקשר זה, הנני מעדיפה את גרסת התובעים על פני גרסת נציג הנתבעת. אין חולק, כי התובעים השמיעו באוזני נציגי הנתבעת (בין אם זה המרכיב ובין אם זה נציג הנתבעת בחנות) טענה בדבר חוסר התאמה בצבע הארון. אין זה משנה, לטעמי, המועד שבו הועלתה טענה זו, בין אם במעמד האספקה ובין אם ימים ספורים לאחר מכן, מכיוון ששוכנעתי כי מסירת ההודעה על אי-ההאתמה בארון נעשתה תוך זמן סביר ממועד גילויה.

כפי שעמדנו על כך, טענת הנתבעת היא כי עניין חוסר ההתאמה הנטען בצבע הארון נבדק על ידה ונשלל. טענת הנתבעת נותרה טענה בעלמא ללא כל תימוכין. הנתבעת לא השכילה לסתור את עדות התובעים, בהיבט זה. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, כי הנתבעת לא דאגה כי נציג מוסמך מטעמה יסור אל ביתם של התובעים על מנת לברר את אימתות טענת התובעים באשר לצבע הארון, לא בזמן אמת ואף לא בכלל. סויסה טען בעדותו, כי טענה זו נבדקה אל מול היצרן, אך בכך לא סגי. ברי, כי בדיקה אל מול היצרן אינה יכולה לבוא במקום התרשמות חזותית מצבע הארון. בנסיבות אלו, בהן מתריע הלקוח בפני הנתבעת אודות אי ההתאמה, ואף על פי כן, נמנעת הנתבעת מבירור אמיתות טענתו, הדבר משמש, לדידי, עילה לביטול העסקה.

אשר על כן, אני מורה על ביטול העסקה נשוא התביעה. אני מורה לנתבעת להשיב לידי התובעים את שווי הרכישה בסך של 7,500 ₪. מנגד, ישיבו התובעים לידי התובעת את הריהוט שנותר בחזקתם. לא מצאתי לנכון להוסיף על הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק, זאת לנוכח משך הזמן שבו נותר הארון בחזקת התובעים החל ממועד הרכישה ועד למועד מתן פסה"ד.

עוד הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בגין התנהלות הנתבעת כפי שתוארה לעיל, בסך של 1,000 ₪ על דרך האומדנא.

התשלום הנ"ל יבוצע בתוך 30 יום מיום קבלת פסה"ד, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.