לורן ואח' נ' אטיאס ואח'

החלטה

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך בתל אביב .

הבקשות הוגשו באופן תמציתי, מבלי שצורפו תצהירים בתמיכה לבקשה, לתגובה ולתשובה לתגובה חרף העובדה כי עסקינן בטענות עובדתיות, כך למשל כוונת הצדדים בניסוח ההסכם – די בכך כדי לדחות את הבקשה , חרף כך אדון בה גם לגופא.

אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם שכירות במסגרתו נקבע , בסעיף 16 להסכם כי :

" המשכיר והשוכר מסכימים בזה כי מקום השיפוט הייחודי והבלעדי לכל צרכי הסכם זה יהא בית המשפט המוסמך עניינית בתל אביב – יפו " .

אין חולק כי התביעה בפני הוגשה לבית המשפט בהרצליה המצוי במחוז תל אביב.

לטענת הנתבעים - המבקשים - – המשיבים הגישו את התביעה בניגוד לתניית השיפוט הייחודית בהסכם, לבימ"ש השלום בהרצליה ולא לביהמ"ש השלום בתל אביב.

התובעים- המשיבים - מצידם טוענים, כי הגישו את כתב התביעה לבית המשפט בהרצליה אשר הינו חלק ממחוז תל אביב וזאת, בהתאם לתניית השיפוט האמורה.

דיון והכרעה:

5.תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, מתייחסת לתניית שיפוט מוסכמת וקובעת כדלהלן:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4."

עיון בנוסח ההסכם בין הצדדים מעלה, כי במסגרת ההסכם לא קבעו הצדדים, כי בית המשפט בתל אביב בלבד ( כפי שנרשם בבקשה ובתשובה לתגובה ) יהיה בית המשפט אשר לו תוקנה הסמכות לדון בתביעות ביניהם, אלא שכאמור נקבע בהסכם, כי העיר תל אביב תהיה מקום השיפוט הבלעדי לכל תביעה הנובעת מההסכם.

שילוב תנית השיפוט שבהסכם עם תקנה 5 בנוסחה דלעיל מעלה, כי לבתי המשפט במחוז תל אביב הסמכות לדון בתובענה שהרי – הצדדים הסכימו על מקום שיפוט- העיר תל אביב ומשכך, בהתאם לתקנה, יש להגיש התובענה לבית המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי אותו מקום. הואיל והעיר תל אביב נמצאת אף באיזור השיפוט של בית המשפט בהרצליה הרי שהתובענה הוגשה כדין ובהתאם לתניית השיפוט.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין, כי בשנים האחרונות במסגרת הפסיקה והספרות חל פיחות בנושא הטענות הנוגעות לסמכות המקומית וזאת, לאור התפתחות מערכת הכבישים וקיצור טווחי הנסיעה ממקום למקום במדינתנו הקטנה.

כך, ברע"א 6920 יאיר לוי נגד צבי פולג ואח', פ"ד מט(2) 731) נקבע בהקשר זה כי :

"במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות".

כמו כן, לעניין הסמכות המקומית, יפים דבריו של כב' השופט ד"ר ש' לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד, הוצאת תשנ"ט-1999 בע"מ 96 בזו הלשון: