לוקי בניה ופתוח נ' עיני ואח'

החלטה

בפניי בקשה של הנתבעים לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להוצאותיהם בסכום של 500,000 ש"ח.

על פי הנטען בבקשה, ממסמכים שהגיעו לאחרונה לידי הנתבעים עולה כי התובעת תתקשה מאוד לשלם את הוצאות המשפט היה והתביעה תידחה. לראיה הם מצביעים על עיקול זמני בסך 13 מיליון ₪ שהטיל בית המשפט המחוזי על נכסי התובעת וכן על בקשה של התובעת לפיצול סעדים בתיק הנוכחי שמשמעותה כוונה להמנע מתשלום מלוא אגרת התביעה החלה עליה. עוד טוענים הנתבעים כי סיכויי ההצלחה של התביעה קלושים שכן התביעה מופרכת על פניה.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, דין הבקשה להדחות על הסף הואיל והיא אינה נתמכת בתצהיר. מכל מקום, לבית המשפט נתון שיקול דעת שלא לחייב חברה בערובה להוצאות, ובנסיבות הענין, בהן אין לנתבעים הגנה של ממש מפני התביעה, ולנוכח השיהוי החמור בו הוגשה הבקשה, אין מקום להעתר לה. התובעת מציינת עוד כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, והא ראיה, היא הגישה לאחרונה בקשה להגדלת סכום התביעה מה שמלמד על יכולת לשלם את סכום האגרה הנוספת. התובעת מוסיפה ומציינת כי העיקול הזמני שהוטל על נכסיה נותר על כנו עקב שגגה, שכן התביעה נגדה נדחתה. כמו כן, בחודש ספטמבר 2009 נחתם הסכם בינה לבין מטיל העיקול, לפיו יוסר העיקול הזמני (למעט על נכס אחד) והתובעת תשלם למעקל 3 מיליון ₪.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה, בתגובה ובתגובה הנוספת, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה באופן חלקי, מן הטעמים המפורטים להלן.

ס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"), קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

מכאן שבהעדר נסיבות מיוחדות, על החברה התובעת מוטל הנטל להוכיח כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט היה והתביעה תידחה. לפיכך, אין פגם בעובדה שהבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לא נתמכה בתצהיר, שכן התובעת היא שנדרשת להוכיח יכולת כלכלית, ולא הנתבע הוא שנדרש להוכיח העדר יכולת כלכלית של התובעת.

ואכן, הכלל הוא שישנה חזקה לפיה ראוי לחייב חברה תובעת בערובה להוצאות הנתבע:

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה, שבה תובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות ... דעתי היא, שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות העניין, טעמים לסתור."

רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , בעמ' 650 (1990) (פורסם בנבו).

אמנם, פסק הדין הנ"ל מתייחס לס' 232 לפקודת החברות, שבוטלה עם חקיקתו של חוק החברות, אלא שההלכה שנקבעה בו תקפה גם ביחס לס' 353א' לחוק החברות.

במקרה דנן לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח יכולת כלכלית לשלם את הוצאות המשפט היה ותביעתה תידחה.

אכן, התובעת ביקשה להגדיל את סכום התביעה בסך של שבעה מיליון ₪, ואגב כך לשלם תוספת משמעותית של אגרה, אך מאידך, התובעת גם מחוייבת כיום, על פי הסכם פשרה עם צד שלישי, לשלם לו סך של 3 מיליון ₪, שמרביתו טרם שולם, ובינתיים רובץ עיקול על אחד מנכסיה.

הטענה לפיה ביכולתה של התובעת לשלם את הוצאות המשפט לא נתמכה בראיות כלשהן בדבר מצבה הפיננסי, למעט האמירה הכללית כי מדובר בחברה פעילה מזה 20 שנה שמעולם לא התקשתה בתשלום הוצאות משפט. גם העובדה שהתובעת השקיעה בעבר סכום עתק ברכישת הקרקע נשוא התביעה, אינה מהווה ראיה ליכולתה הכלכלית הנוכחית.

לא שוכנעתי כי נסיבות הענין מצדיקות המנעות מחיוב התובעת בערובה להוצאות. לא ניתן לקבוע כבר עתה כי סיכויי ההצלחה של התביעה הם כה גבוהים עד אשר אין הצדקה לחייב את התובעת בערובה.

באשר לטענה לפיה הבקשה נגועה בשיהוי, הרי שדינה להדחות. טעמו של דבר הוא שהארועים שבגינם הוגשה הבקשה (הטלת עיקול על נכסי התובעת ובקשת התובעת לפיצול סעדים) התרחשו בסמוך לפני הגשת הבקשה, מה שמסביר את עיתוי הגשתה.

יחד עם זאת, אין כל הצדקה להעמיד את סכום הערובה על סך של 500,000 ₪. גם אם מדובר בתביעה על סך 5 מיליון ₪, אין פירושו של דבר שהוצאות המשפט, היה והתביעה תידחה, יעמדו על סך של 500,000 ₪, מה גם שממילא תלוייה ועומדת תביעה שכנגד מטעם הנתבעים, שמצריכה את הנתבעים לשאת בהוצאות משפט בלא קשר לתביעה העיקרית. בנסיבות הענין ניתן להסתפק בהפקדת ערבון בסך 60,000 ₪.

אשר על כן, על התובעת להפקיד בקופת בית המשפט תוך 60 יום סך של 60,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, שאם לא כן- תידחה התביעה.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.