לוצק(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת כב' השופט דרויאן בדבר דחיית בקשה לעיון חוזר.

רקע: נגד העורר הוגש כתב אישום שעניינו שישה אישומים על פי פקודת הסמים המסוכנים כאשר ארבעה מהם עניינם סחר, אחד עניינו עסקה אחרת והאחרון החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

בית משפט השלום דחה את בקשת המדינה והורה על שחרור העורר, ערר שהוגש על ידי המדינה לבימ"ש המחוזי התקבל ואילו ערר שהגיש בא כח העורר לבימ"ש העליון נדחה. התוצאה היא שהעורר נעצר עד תום ההליכים.

יש עוד להוסיף כרקע כי מדובר בפרשייה בה היו מעורבים אחרים שחלקם היה חמור וגדול יותר והוגש נגדם כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בתחילה כולם נעצרו עד תום ההליכים בבימ"ש המחוזי. לאחר מכן, החלו מוגשים עררים לבימ"ש העליון כאשר בסופו של יום, בכירים וגדולים מהעורר שוחררו ובמקרה אחד – ראש ההתארגנות - היה שחרור במחוזי כערכאה ראשונה מבלי שהמדינה הגישה ערר לבימ"ש העליון.

על כך הלין בא כח העורר בבקשתו לעיון חוזר.

כב' השופט דרויאן דחה את הבקשה. ניכר מהחלטתו כי הוא אינו עושה כן בלב שלם. לדבריו, פני הדברים מעוררים "אי נוחות מסוימת משום שעל פני הדברים, אנשים שעניינם דומה זכו ליחס דומה".

עוד ציין כב' השופט דרויאן כי מדובר בסיטואציה נפוצה וכי הוא אנוס לדחות את הבקשה, זאת משום שבימ"ש העליון דחה בזמנו כאמור את הערר.

לא מצאתי בהחלטת כב' השופט דרויאן אמירה לגופה כי העורר אינו ראוי לשחרור.

העבירה של סחר בסמים , עבירה נפוצה ומאוסה. עם זאת, מראית עין מחייבת שלא ליצור אפליה בין אנשים שונים ובין החלטות שונות ובמיוחד כאשר חלקם של אלה אשר חטאו בעבירות חמורות פי כמה ואשר כתב האישום נגדם הוגש מלכתחילה לבימ"ש המחוזי, חלקם של אלה שוחרר.

לא בכל מקרה, יתן בימ"ש משקל בכורה לטענת האפליה שהרי אין מתקנים תקלה בתקלה. אולם, החלטות השחרור של הבכירים ניתנו על ידי ערכאות גבוהות, בימ"ש מחוזי ובימ"ש עליון.

תסקיר המעצר שהוגש, ואליו מכוונת התובעת את טיעוניה, קובע כי קשיי קליטה בישראל גרמו "לסדק בהתנהלות המבקש ומעורבותו בפלילים".

עם זאת, ולאחר סקירת נסיבותיו האישיות של העורר, לרבות העובדה כי בשנת 2007 הופקע צו מבחן בעניינו, עדיין מצאה קצינת המבחן הנכבדה להמליץ לשחרר את העורר לחלופה משום שהיא סבורה כי יש ליתן לעורר "הזדמנות נוספת" להעמקת הקשר עם השירות, בכפוף לפיקוח מעצר.

קצינת המבחן התרשמה כמו כן מהמפקחות המוצעות והן אימו וסבתו.

אני נותן דעתי בהחלטה זו גם לסוג הסם שבו מדובר, חשיש, מבלי להקל ראש.

סוף דבר, לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, אני סבור כי ראוי לקבל את הערר.

אני מורה אפוא על שחרור העורר בתנאים אשר נקבעו על ידי כב' השופט דרואין מלכתחילה ביום 21.06.10 במסגרת מ"ת 28526-05-10.

הערבויות תחתמנה בבימ"ש השלום.