לוסיין נ' הרץ ואח'

פסק - דין

1. עניינן של התביעה והתביעה שכנגד, תאונת דרכים אשר אירעה ביום 7/11/08 בצומת ג'בע בכביש עוקף רמאללה (להלן – התאונה), שבה היו מעורבים רכבה של התובעת / הנתבעת שכנגד (להלן – לוסיין) וכן רכבה של הנתבעת 1 / התובעת שכנגד 1 (להלן – רבקה) המבוטח על ידי הנתבעת 2 / התובעת שכנגד 2 (להלן – חברת הביטוח), ואשר היה נהוג בידי מר אלישיב הרץ, בנה של רבקה (להלן – הנהג).

התביעה

2.על פי כתב התביעה שהוגש ביום 5/3/09, רכבה של לוסיין נסע ישר בכביש הראשי, כאשר לפתע רכבה של רבקה, שהיה בנתיב הנגדי ורצה לפנות שמאלה, התנגש ברכבה של לוסיין בצדו הקדמי-ימני.

3.לוסיין דורשת סכום של 6,122 ₪, הכולל נזק ישיר בסך 4,622 ₪, שכר טרחת השמאי בסך 500 ₪, וכן הפסד הכנסה מהשבתת הרכב למשך יומיים בסך 1,000 ₪.

התביעה שכנגד

4.על פי כתב התביעה שכנגד, שהוגש ביום 19/5/09, הנהג ברכבה של רבקה ביצע פניה שמאלה כדין, כאשר לפתע הגיח רכבה של לוסיין מימין, כשהוא מתעלם מתמרור המורה על מתן זכות קדימה מכיוון נסיעתו, ופגע ברכבה של רבקה בצדו הימני.

5.במסגרת התביעה שכנגד נדרש על ידי חברת הביטוח פיצוי בסך 7,934 ₪, וכן שכר טרחת השמאי בסך 890 ₪.

רבקה דורשת במסגרת התביעה שכנגד פיצוי בסך 1,481 ₪ מבלי שניתן פירוט לסכום זה.

6.בכתב ההגנה לתביעה שכנגד טוענת לוסיין כי בכיוון נסיעתה ובסמוך לצומת קיימים שני נתיבים, כאשר אחד מיועד לנוסעים ישר והשני לפונים ימינה , ו ביניהם מפריד אי תנועה המסומן באופן ברור ביותר על הכביש.

לטענת לוסיין, בצד ימין של הנתיב הימני מוצב תמרור מתן זכות קדימה אולם הוא נועד לאלה הנוסעים בנתיב הימני ומתכוונים לפנות ימינה, ואין הוא מיועד לאלה הנוסעים בנתיב השמאלי , אשר מיועד לממשיכים לנסוע ישר, הוא הנתיב בו נסעה לוסיין.

עוד נטען , כי בכיוון נסיעת רכבה של רבקה קיימים שני נתיבים כאשר האחד מיועד לממשיכים ישר והשני לפונים שמאלה, ובו מסומן באופן ברור קו עצירה לבן על מנת להזכיר לפונים שמאלה כי זכות הקדימה הינה לנוסעים ישר בנתיב הנגדי, הוא נתיב נסיעתה של לוסיין.

לוסיין טוענת כי הנהג פנה שמאלה באופן מפתיע, מבלי ליתן לרכבה את זכות הקדימה המגיעה לה, ובכך גרם לתאונה.

7.בדיון שהתקיים ביום 4/6/09 העידה לוסיין על נסיבות התאונה ואמרה: "מדובר בכביש ישר לכיוון שכם. מהצד השני, ממול, הגיע רכב הנתבעים ולא עצר והוא חתך אותי כדי לפנות שמאלה. כשאני הגעתי והרכב לא עצר, התנגשנו כמעט באופן חזיתי, אני שברתי שמאלה במטרה למנוע את התאונה ולא הספקתי (פרוטוקול עמ' 1 שורות 14-17).

בחקירתה הנגדית אמרה לוסיין , כי התמרור של "תן זכות קדימה" מיועד לאלה שפונים ימינה ואילו היא נסעה ישר (שם, עמ' 2 שורות 14-15).

8.בדיון שהתקיים ביום 5/11/09 העיד הנהג מטעם הנתבעות, אלישיב הרץ, ואמר כי ראה את לויסיין נכנסת לנתיב שפונה ימינה, והאטה את המהירות משמעותית מאוד.

הנהג הוסיף: "בגלל שראיתי שהיא נכנסה לנתיב השני ואני יודע שיש לה תמרור זכות קדימה, ז"א שתורי להיכנס פנימה, נכנסתי, וברגע שכבר הייתי בתוך הכיכר ראיתי שהיא ממשיכה לנסוע והמשיכה ישר ולא פנתה, מהנתיב שפונה ימינה, וכדי להימנע מפגיעה עליתי ממש על המשולש של הכיכר, כדי שלא ניפגש, חתכתי את ההגה שמאלה והיא גם במקום לקחת את ההגה לצד השני על מנת למנוע את התאונה, לקחה את ההגה לכיווני ופגעה ברכב שלי ולקחה עוד ימינה ..." (פרוטוקול עמ' 5 שורות 1-6).

9.לאחר עדותה של לוסיין, ולפני עדותו של הנהג הוגשה מטעמה של לוסיין , ביום 20/8/09 חוות דעת מומחה של בוחן התנועה בן עזרי משה (להלן – חוות הדעת) , אשר עסקה בעיקר בנושא מתן זכות הקדימה.

על אף התנגדות חברת הביטוח להגשתה של חוות הדעת – ההתנגדות נדחתה בהחלטה מיום 16/12/09, וניתנה אפשרות לצדדים להתייחס לחוות הדעת, לרבות הרלבנטיות שלה, בסיכומיהם.

10.ביום 16/12/09 הוגשה בקשה על ידי לוסיין לקבוע מועד נוסף לדיון על מנת לשמוע עדותו של נהג מונית בשם אחמד חוויס, תושב א-טור, שהיה עד להתרחשות התאונה (להלן – חוויס).