לוסב נ' שטורך

פסק דין

1.בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' מרים דרמוני-יזדי) מיום 21.3.12 בתיק הוצאה לפועל 01-03952-33-0 במסגרתה דחתה בקשת המבקשת להעמדת צו התשלומים על סך 150 ₪ וקבעה צו חיוב על סך 800 ₪.

כללי

2.כנגד המבקשת מתנהל תיק הוצאה לפועל, והמבקשת הגישה בקשה להעמיד את צו חיוב בתשלומים על סך 150 ₪.

במסגרת הבקשה שהונחה לפני הרשמת הנכבדה העלתה המבקשת, באופן כללי את נסיבותיה וצירפה לבקשה שאלון מפורט על צרופותיו.

3.לאחר עיון בשאלון, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה לפיה העמידה את צו החיוב בתשלומים על סך 800 ₪ תוך שהרשמת הנכבדה מציינת כי המבקשת אינה עובדת ומתקיימת מקצבת המוסד לביטוח לאומי, אולם "מעיון בתדפיסי חשבון הבנק, נראה כי החייבת פורעת הלוואות בסך 800 ₪. תקנת הציבור מחייבת העדפת פרעון חובות פסוקים, על פני חובות כלפי נושים, שלא נקטו הליכי משפט והוצאה לפועל. אם נגרוס אחרת, תהא משמעות הדבר פטור, למעשה, מפרעון החב הפסוק (השוואו בר"ע (מחוזי י-ם) 523/08.....) ... על כן לא ניתן לקבל הוצאה זו במניין הוצאותיה של החייבת.

כמו כן, מעיון בתדפיסי כרטיסי האשראי, נראה כי לחייבת יש הוצאות עבור כבלים, והוצאותיה בדין שימוש בטלפון גבוהות במיוחד בנסיבות העניין.

למותר לציין כי שעה שעומדים כנגד החייבת חובות בהוצאה לפועל, ראוי כי החייבת תעשה כל שביכולתה לצמצם בהוצאותיה..."

בסיומו של דבר, קבעה הרשמת הנכבדה כי צו החיוב החודשי יועמד על סך של 800 ₪.

4.במסגרת בקשת רשות ערעור זו טוענת המבקשת כי הרשמת הנכבדה לא התייחסה כלל לנסיבותיה האישיות של המבקשת, וניתנה החלטה "כוללנית וגורפת", וכי בהתחשב במצבה הכלכלי הקשה, סכום צו החיוב בתשלומים גבוה מאוד.

המבקשת מציינת כי יש לתת לה, ולכל חייב הזדמנות להכנס למסלול של תשלום סדיר ועקבי בהתאם ליכולתו ולא לסכל את התהליך מתחילתו, "כשלחייב אין מה 'להפסיד' הזוכה אינו 'מרוויח'", וכי "ההחלטה בדבר תשלומים איננה בגדר ענישה והיא צריכה לתאום את יכולתה של החייבת וכי ברצונה לתקן את מחדליה והלתחיל לשלם, מכאן שאין זה הוגן וסביר לדחות את רצונה זה אשר מועיל לנושה".

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור אני דוחה אותה ללא צורך בבקשת תשובת המשיב.

6.צו התשלומים החודשי ניתן לאחר שהרשמת עיינה בכל המסמכים שצורפו לבקשה שהגישה המבקשת והחלטתה סבירה ומנומקת, ואין להתערב בה.

בעת קביעת גובה צו החיוב בתשלומים, רשם ההוצאה לפועל בוחן את יכולת הפרעון בהתאם לנסיבותיו של החייב עצמו, והכלל הוא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיו של רשם ההוצאה לפועל, ומידת ההתערבות היא מצומצמת.

רשם ההוצאה לפועל הוא אשר מופקד, על פי החוק, על עריכת חקירות יכולת לחייבים ולפיכך נקבע, כאמור, כי מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטותיו הינה מצומצמת ותעשה רק במקרים נדירים (ראו לעניין זה דבריו של כבוד השופט ד' בר-אופיר ב-בר"ע (מחוזי תל אביב) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2.2.03, פורסם באתרים משפטיים).

ההחלטה מתבססת על סמך הנתונים שהוצגו וצורפו על ידי המבקשת עצמה, ואין מקום להתערב בה.

7.כאמור בהחלטה, המבקשת עצמה פורעת הלוואות בסכום חודשי של 800 ₪. הרשמת הנכבדה הפנתה לפסקי הדין שיצאו מלפני בית המשפט המחוזי בירושלים בהם נאמר כי תקנת הציבור מחייבת העדפת פרעון חובות פסוקים על פני פרעון חובות כלפי נושים שלא נקטו הליכי משפט והליכי הוצאה לפועל, כאשר אם נקבע אחרת תהא המשמעות המעשית פטור, למעשה, מפרעון החוב הפסוק.

המבקשת במסגרת בקשת רשות ערעור זו, לא מעלה ולו טענה אחת בקשר לדברים אלו, ולמעשה תוקפת את ההחלטה בכללותה.