לוינסקי נ' עירית בני ברק ואח'

פסק דין

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

לשיטת הנתבעת, עירית בני ברק, המדובר בתביעה כספית שלמעשה מטרתה האמיתית היא ביטול קנסות חניה שהוטלו על ידה, כאשר הסמכות העניינית להליכים מסוג זה נתונה אך ורק לבית המשפט לעניינים מקומיים.

התובעת טוענת בכתב תביעתה טענות שונות לגבי הקנס, שלשיטתה אינו מוצדק, וכן כי ביקשה להישפט ולא ניתנה לה ההזדמנות. אציין כי התובעת כי לא הגישה תגובה לבקשה לסילוק על הסף.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

העובדות שמועלות בכתב התביעה מגלות כי המדובר למעשה בבקשה לביטול עבירת חניה מסוג ברירת קנס.

סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"א – 1980, קובע כי "שילם אדם את הקנס, רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".

ממילא, התובעת מבקש לבטל פסק דין פלילי חלוט באמצעות הגשת תביעה כספית, וברי כי לבי משפט אזרחי אין סמכות לדון בבקשה מעין זו, אלא רק לבית המשפט הפלילי – במקרה זה בימ"ש לעניינים מקומיים.

ראה לענין זה ע"א 8080/99 נפתלי וקס נ' עירית תל אביב, הסוקר את הענין.

לפיכך הבקשה מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 400 ₪. התשלום ישולם תוך 30 מהיום שאם לא כן ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: