לוינברג נ' וזנה ואח'

פסק דין

לפניי תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.1.2012 ברחוב ההסתדרות בחולון.

בהתאם לנטען, לאחר התאונה רשם התובע את מספר הרכב שפגע ברכבו, ולאחר שלא עלה בידיו לאתר את בעל הרכב על יסוד הנתונים שנמסרו לו בעת התאונה, הוא פנה אל המשטרה, ציין את מספר הרכב המעורב בתאונה וקיבל את פרטי הנתבעת 1, כבעלת הרכב המעורב. התביעה הוגשה כנגדה ומאוחר יותר צורפה הנתבעת 2, חברת הביטוח, כנתבעת נוספת בהליך.

בכתב ההגנה נטעם שרכב הנתבעת 1 לא היה מעורב כלל בתאונה.

בדיון ראשון שנערך בתיק הבהיר התובע בפתח עדותו, כי הנתבעת 1 שהתייצבה לדיון אינה הנהגת שהייתה מעורבת בתאונת דרכים.

נערך בדיון בירור, באשר לשאלה האם ברכבה של הנתבעת 1 עושה נהגת נוסף שימוש, והסתבר שאחותה הצעירה של הנתבעת 1 (להלן – "האחות") נוהגת לעשות שימוש ברכב. נקבע דיון נוסף אליו זומנה האחות, על מנת לבחון האם היא הייתה מעורבת בתאונת הדרכים בה ניזוק רכב התובע.

בפתח הדיון, לאחר שהבחין באחות, הודיע התובע שמדובר – באופן חד משמעי – בנהגת שהייתה מעורבת בתאונת הדרכים. האחות מכחישה מכל וכל מעורבות בתאונת דרכים.

לאחר בחינת הטענות, העדויות והראיות, אני מעדיף את עדות התובע על פני עדות האחות, על כל הכרוך והמשתמע מכך:

עדות התובע נמצאה על ידי מהימנה, כבר מעצם העובדה שבדיון הראשון הוא הבהיר שהנתבעת 1 אינה הנהגת; זיהוי האחות כמי שנהגה ברכב מהווה עדות ראשונה במעלה, וכאמור מצאתי אותה מהימנה;

התאונה אירעה ברחוב ארלוזורוב בחולון; התובע מתגורר בחולון והוא העיד שמדובר ברחוב ראשי. עדותו מהימנה עלי; במועד הרלבנטי לתביעה התגוררה הנתבעת 1 בחולון (ר' בין היתר המצוין בכותרת כתב ההגנה) כאשר האחות התגוררה עם הנתבעת 1. האחות העידה שהיא אינה יודעת היכן נמצא רחוב ההסתדרות (עמ' 7, ש' 11); איני מקבל את העדות כאמור. מי שנוהג ברכב אמור להכיר את הרחובות הראשיים בעיר בה הוא מתגורר;

כמו כן, הניסיון של האחות להרחיקה ממקום התאונה ולטעון "אני לא גרה בחולון אלא בתל אביב" (עמ' 7, ש' 11), נזקף לחובתה. כאמור, בהמשך עדותה ציינה האחות שאביה מתגורר ברחוב מנחם בגין 17 בחולון (המען המצוין בכתב ההגנה) וכי היא התגוררה ברחוב אילת "מזמן" (עמ' 7, ש' 26). לא צוין באיזה עיר מדובר, אולם בהתאם לאמור בעמ' 4 לפרוטוקול, ש' 9, מדובר בעיר חולון. טענת האחות לפיה היא אינה גרה בחולון, מבלי לסייג טענה זו בעובדה שבמועד התאונה היא כן התגוררה בחולון, נזקפת לחובת האחות (האחות אישרה שהיא מתגוררת בתל אביב בסך הכל כשלושה חודשים (עמ' 7, ש' 26 – 27).

משמעות קבלת עדות התובע והעדפת עדותו על פני עדות האחות, מובילה למסקנה שהאחות היא האחראית לקרות התאונה. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 ולא כנגד האחות. עם זאת, נסיבות העניין – הענקת היתר לנהוג לנהגת שהינה בת משפחה שהוכח שהיא מתכחשת לעצם מעורבותה בתאונה – מצדיקה הטלת אחריות גם כנגד הבעלים, הנתבעת 1.

הוצגה הצעת מחיר בכל הקשור לעלויות תיקון הרכב. בנסיבות העניין מדובר בראיה מספקת לצורך הוכחת הנזק (במיוחד כאשר הוצגו גם תמונות של הרכב).

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום מהיום סכומים כדלקמן: סך של 3,132 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ע"ס 50 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל בצירוף הוצאות משפט ע"ס 1,000 ₪.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: