לוין(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בימ"ש שלום באשדוד [כב' השופטת ג. שלו] על פיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת התפרצות לדירה ביחד עם אחר, גניבה, כליאת שווא והחזקת מכשירי פריצה.

בהתאם לכתב האישום ביום 20.1.2010 התפרצו שניים הנאשם ואדם נוסף לביתו של המתלונן באשדוד, כאשר בהמשך הגיעו לדירה קטין שהינו בנו של בעל הדירה וחברו. עפ"י הנטען בכתב האישום, הנאשם והאחר הורו לקטינים להיכנס לבית ולשבת שם, כאשר במהלך כל אותו זמן הם מנסים לשבור את הכספת המצויה בדירה ובסופו של דבר הצליחו לעשות זאת בעזרת פטיש שאף שרכשו תוך כדי השהיה בדירה, בהמשך גנבו מהדירה תכשיטים, רכוש נוסף וכסף כמפורט בכתב האישום.

עוד נטען בכתב האישום כי במועד האמור היה על העורר להימצא במעצר בית מלא והוא ביצע העבירות תוך הפרת מעצר הבית.

אין חולק כי הראיה המרכזית העומדת כנגד העורר, הינה העובדה כי דגימות מדם שנמצא עפ"י הנטען בדירה נמצאו כתואמות את הD.N.A של העורר.

אין חולק כי מתיק החקירה עולה כי בתחילה דגימות הדם נבדקו בבדיקה ראשונית מול המאגר המשטרתי ואז נמצאה התאמה ביניהם לבין ה-D.N.A של העורר ובהמשך לאור זאת נעצר העורר ואז נלקחו ממנו דגימות דם עדכניות ובהמשך להם ניתנה חווה"ד הסופית המצביעה על התאמה בין ה D.N.A בדם שנלקח מן הדירה לזה של העורר.

טענות ב"כ העורר נוגעות בעיקר לשני מישורים, האחד ביחס לבעיות בשרשרת המוצג, היינו – הדם שנלקח מהזירה ואותה דגימה שהגיעה למעבדה במטה הארצי, כאשר בעניין זה נטענו טענות שונות ביחס למחדלים בשרשרת המוצג, בין היתר לכך שהמעטפה המאובטחת הגיעה פתוחה למז"פ, שקיימת תמיהה ביחס לשעות שמצוינות בטופס הלוואי למוצגים ובטופס קבלתם וטענות נוספות הנוגעות לכך שאיש המז"פ שהגיע לדירה ראשון לא הבחין בכתמי הדם.

המישור השני לגביו טען ב"כ העורר, מתייחס למחדלי חקירה שלטענתו הינם רבים, המעלים תמיהות ושאלות נוקבות לטעמו ביחס לאופן בוצעה החקירה. מכאן בשים לב לכל אותם מחדלים, נטען כי לא ניתן לבסס הראיות כנגד העורר על אותה ראיית D.N.A בלבד.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כל טענות העורר שהועלו בהודעת הערר ובדיון בפני, שעיקרן הועלו אף בפני בימ"ש קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להדחות.

מתיק החקירה עולה כי אכן בתחילה הגיע לדירה איש מז"פ יעקב אוחיון אשר צילם את הדירה, תפס בדירה את הפטיש ששימש לכאורה את הפורצים, נטל אף בקבוק מים שאף הוא נבדק בהמשך, כאשר אין חולק כי הוא לא איתר באותה עת את כתמי הדם.

עם זאת, מיד בסמוך, ביום האירוע, דיווחה בתו של המתלונן על מציאת כתמי דם ואז הגיעה איש מז"פ נוסף ונטל דגימות מאותם כתמי דם.

לא מצאתי בעובדה שאיש המז"פ הראשון לא מצא את אותם כתמים כדי לפגום בעובדות הברורות העולות מתיק החקירה, שהרי יכול ואותם כתמים נעלמו מעיניו, במיוחד בשים לב למצבה של הדירה, ששרר בה אי סדר רב, כעולה מתמונות בתיק. יתרה מזאת, כפי שציין אף בית המשפט קמא בהחלטתו, זהו עניין שיבחן במסגרת התיק העיקרי, כאשר בית המשפט יבחן את עדותו של אותו איש מז"פ ובהתאם להתרשמותו ממנה.

עם זאת, העיקר הוא בכך, שבדירה נלקחו ע"י איש המז"פ דגימות משני כתמי דם שונים, שנמצאו בשני מקומות שונים בדירה, האחד בצידו של המקפיא והאחר על קרמיקה בחדר השירות עוד באותו היום בו אירע המקרה, ובשתי דגימות הדם נמצאה התאמה לדמו של העורר.

באשר לטענות בדבר הבעייתיות בשרשרת המוצג הרי יודגש כי בהתאם למזכרו של איש המז"פ, שתי הדגימות נלקחו בשני מטושים שונים, סומנו האחת במספר "1" והשניה במספר "2", הושמו במעטפות נייר נפרדות וסומנו כך על ידו, עפ"י סימון המטוש, היינו בסימון "1" ובסימון "2". יצוין כי מצויים בתיק החקירה אף צילומים של שני כתמי הדם כשלצידם נראה בבירור אותו סימון בספרה "1" ובספרה "2".

מעיון בחוו"ד המומחה המתייחסת לתוצאות אותן דגימות דם ומציאת ההתאמה בינן לבין העורר, עולה כי בשקית המאובטחת שהגיעה, שהיתה אכן פתוחה, נמצאו שתי מעטפות נייר סגורות מסומנות האחת מסומנת בין היתר בספרה "1" ובתוכה מבחנה פלסטיק המסומנת בספרה "1" ובהמשך מעטפה סגורה נוספת המסומנת בין היתר בספרה "2" ובה מבחנה פלסטיק המסומנת בספרה "2" ובכל מבחנה נמצא מטוש אחד.

יצוין כי אותה מעטפה שהגיעה למטה הארצי בירושלים שעליה רשום מספר המעטפה המאובטחת המצוין שם, קיים לגביה טופס לוואי למוצגים שנשלח על ידי החוקרת באשדוד, המציין כי למעטפה מאובטחת זו הוכנס הפטיש עם המוצגים המצוינים, כשהמוצגים המצוינים הינם שני מטושים ובקבוק מים.

מכאן עולה, כי אותם שני מטושים שבהם דגימות הדם אשר כל אחד מהם הוכנס לשקית נייר סגורה, הוכנסו לאותה שקית מאובטחת יחד עם הפטיש ובקבוק המים ונשלחו למעבדה במז"פ.

העובדה כי השקית המאובטחת הגיעה למעבדה כשהיא פתוחה, הוסברה בכך שהפטיש היה גדול מגודל השקית. בכל מקרה, העיקר הוא בכך שבתוך השקית היו מצויות שתי מעטפות נייר סגורות מסומנות ובתוכן המבחנה ובה המטוש שמסומן אף הוא, ומכאן לא מצאתי כי טענות העורר ביחס לפגמים בשרשרת המוצג יש בהם כדי לפגום בשלב בו אנו מצויים היום, של בחינת הראיות לכאורה, בעצם קיומה של חווה"ד הנוגעת לממצאי כתמי הדם שנלקחו מן הזירה בהתאם לשרשרת הקשורה לעיל, כאשר זו מבססת ראיה מדעית כנגד העורר.

עוד יודגש, כי בשני המקומות נמצאו כתמי הדם, כאשר המדובר בשני מקומות שונים נמצאה התאמה ל D.N.Aשל העורר. מכאן קיימת ראיה מדעית לכך שדמו של העורר נמצא בשני מקומות שונים בדירה, ללא שניתן לכך כל הסבר ע"י העורר.