לוין נ' מדינת ישראל

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת עמיתה מ' סוקולוב בעפ"א 1331-07-17 מיום 25.9.17, בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על הכרעת דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' בן חיים) בתיק 25564576 מיום 16.5.17.

רקע והליכים קודמים

1. ביום 9.2.16 בסמוך לשעה 17:30 ניתן למבקשת דו"ח בגין חניית רכבה בסמוך  לסניף קופת חולים ברח' רמז בתל אביב, וזאת בניגוד להוראות התמרור המתיר חניה לכלי רכב מסויימים בשעות מסויימות כפי שפורט בו (להלן: התמרור). 
   
   
2. בגין האמור יוחסה למבקשת עבירה של חניה בניגוד לתמרור המתיר חניה מועדפת, עבירה לפי סעיפים 4(ב)+6(ב)(1) לחוק העזר בתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983 (להלן: חוק העזר העירוני).

3. חלף תשלום הקנס הקבוע בדו"ח, בסך 100 ש"ח, ביקשה המבקשת לעמוד לדין. 
   
   
4. מעובדות המקרה, כפי שפורטו על ידי הערכאות הקודמות, ושעליהן לא היתה מחלוקת בין הצדדים, עולה כי רכבה של המבקשת לא נמנה על אותם כלי רכב המותרים לחניה ברחוב, כי מקום החניה שבו חנתה המבקשת היה מסומן באבני שפה הצבועות כחול-לבן, וכי בהמשכו של הרחוב הוצבו שני תמרורים המורים על חניה מועדפת.

5. לגרסת המבקשת, הגיעה לרחוב רמז, שהינו רחוב דו סטרי, מכיוון דרום, שבו לא הוצב תמרור, וכאשר ראתה שיש מקום חניה פנוי בכיוון הנסיעה הנגדי, ביצעה פניית פרסה במקום שבו מותר לבצעה, וחנתה את רכבה. בעדותה בבית המשפט לעניינים מקומיים נשאלה אם בדקה האם מוצב ברחוב תמרור, והשיבה "הסתכלתי במבט כללי".

6. המבקשת הבהירה כי היתה מודעת לכך שבעיר תל אביב ישנם רחובות בהם בצידו האחד של הרחוב החניה מותרת לכלל הציבור, ובצידו השני מותרת החניה לתושבי האזור בלבד. עם זאת הוסיפה, כי לא העלתה בדעתה כי כך הסדר החניה ברחוב רמז, בהיותו רחוב ראשי ודו-סטרי.