לוין נ' שפירו

החלטה

התיק הובא אלי רק היום חרף הוראתי למזכירות מיום 11.11.10 להעלותו אלי.

המבקשת לא הגיבה לתשובת המבקשת לבקשתה לביטול פסק דין על אף החלטתי מיום 23.2.10.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין מכל אחד מהטעמים הבאים:

לבקשתה של המבקשת לא צורף תצהיר התומך בעובדות הנטענות בו. לאור כך, לא עמדה המבקשת בנטל הראיה המוטל עליה, וכבר מסיבה זו היה מקום לדחות את הבקשה.

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 11.3.09, ואילו המבקשת הגישה בקשה לביטולו רק ביום 2.8.09.

על פי הוראות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בקשה לביטול פסק דין שניתנה בהעדר בעל דין, יש להגישה תוך 30 יום מיום שנתקבלה ההחלטה. המבקשת לא טרחה לציין מתי נתקבל אצלה פסק הדין, וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות.

בין כך ובין כך, טוענת המבקשת, כי לא התייצבה לדיון משום שחשבה שהדיון נדחה כפי שרשום בהזמנה שקיבלה בדואר רשום. עיון בהזמנה מעלה בעליל, כי דיון שהיה קבוע ליום 10.3.09 נדחה ליום 11.3.09. הדיון אליו לא התייצבה המבקשת, הוא הדיון שהיה קבוע ליום 11.3.09, לא נדחה, הודע עליו למבקשת והיא אף קיבלה זימון אליו. אין, איפוא, כל סיבה לאי התייצבותה של המבקשת, שהודע לה כדין על מועד הדיון.

אין, איפוא, לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

לא מצאתי כי קיים מקום לבטל את פסק הדין לאור שיקול דעת של בית משפט. על בית משפט לשקול שניים אלה: סיבת אי ההתייצבות; והסיבה המכרעת היא סיכויי ההליך. גם אם אקבל את טענתה של המבקשת כי טעתה במועד הדיון – דבר שאין לו, כאמור, כל ביסוס בתצהיר ובזימון שנשלח לה על ידי בית המשפט כדין – הרי שלא מצאתי כל סיכוי בערעור. המדובר בבר"ע על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, ואין בית משפט מתערב בפסק דין כזה אלא אם נפלה בו טעות בולטת על פני הפסק. בית משפט קמא דחה את תביעת המבקשת מטעמי מהימנות, קרי, העדיף את מהימנות המשיבה על פני מהימנות המבקשת, ובית משפט של הערעור לא יתערב בקביעות מעין דא.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"א, 23 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: