לוין ואח' נ' מעיין דרום י. ד. בע"מ ואח'

החלטה

1.בפניי תביעה לפיצויים שהוגשה על ידי מי שרכשה מהנתבעת מרקיזה למרפסת בית בראשון לציון, אשר לטענתה נשברה ולא תוקנה על ידי הנתבעת.

2.        המבקשת-הנתבעת הגישה בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת, וזאת מאחר ולטענתה, בהסכם המכר בין הצדדים קיימת הוראה הקובעת סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט המוסמכים בירושלים בלבד.

3.         סמכותו המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז-1976 (להלן: "תקנות תביעות קטנות") אשר קובעת בין היתר כדלהלן :

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין ואלה הם: ... 

המקום שנועד, או היה מכוון לקיום ההתחייבות;

מקום המסירה של הנכס;

מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;"

בתקנות אלה אין הוראה המקבילה להוראת סעיף 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, הקובעת כי:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או  4."

4.         מלשון תקנה  2 עולה כי גם אם נוצר בין הצדדים הסכם שיפוט ייחודי וגם אם בגב ההזמנה שבוצעה נרשם כי מקום השיפוט היחיד הנו בית משפט בקרית גת, הרי בתביעות קטנות, להסכם שיפוט זה אין כל תוקף.

כאמור בהחלטה מיום 08.05.12 בתק (עפולה) 16094-11-11, אברהם כהן, לאה כהן נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, קשרי תעופה בע"מ:

"תקנה 2 הנ"ל קובעת מפורשות, כי הסמכות המקומית נקבעת בהתאם לחלופות המצוינות בה, וכי בתביעות קטנות אין כל תחולה להסכם בין צדדים, אשר קובע תניית שיפוט מקומי ייחודי. משכך, בית המשפט אינו כבול לתניית השיפוט הייחודית המופיעה במסמך התנאים הכלליים המצורף כנספח לכתב ההגנה.  "

ור' גם החלטת כב' השופטת אטדגי-פריאנטה מיום 04.06.12  בת"ק (תביעות קטנות - אילת)24493-04-12  אחים אוזן חברה לבניה בע"מ נ' אורית גז, שרון גז, וכן סעיף 42 להחלטה  מיום 14.10.17 בת"א (מחוזי תל אביב) 714188/07, מירס תקשורת בע"מ נ' שמטל בינוי פרויקטים בע"מ, אביטן שמעון, סלוס נבון ואח'.

5.        בנוסף ולחילופין טענה המבקשת כי בהתאם לתקנה 2(1) לתקנות תביעות קטנות, על התובעות היה להגיש את התביעה במקום עסקה של הנתבעת, שהוא בקרית גת.

התקנה האמורה קובעת חלופות לסמכות מקומית, כאשר התובע הוא שבוחר על פי איזו מהחלופות יבחר את מקום השיפוט.

בסעיף 2 לכתב ההגנה מודה הנתבעת כי הותקנה על ידה המרקיזה על פי הזמנת התובעות, ובסעיף 3 מציינת כי שלחה נציג מטעמה לבקר "בשטח" כדי לבדוק את הנזק הנטען. בנסיבות אלה, אין מחלוקת כי המרקיזה סופקה בראשון לציון, וכי לטענת התובעות שם היה צריך להתבצע התיקון, שלא נעשה על ידי הנתבעת (וטענותיה פורטו בכתב ההגנה).

מאחר כל החלופות האחרות שצוטטו בסעיף 3 לעיל (המקום שנועד לקיום ההתחייבות, מקום המסירה של הכס ומקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים) כולם בראשון לציון, הרי שגם טענה זו נדחית.

6.אשר על כן, הבקשה נדחית.

הדיון יתקיים בפני כפי שנקבע, ביום 11.07.13.