לויטה ואח' נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית

החלטה

1.לפניי תובענה ייצוגית שענינה טענת התובעים כי הנתבעת (להלן גם "האגודה") קיפחה קבוצה מחבריה, בכך שהוציאה אותם מגדר חברות באגודה. הפסקת חברותם של חברי הקבוצה נבעה מכך ששוב לא ענו על הגדרת סעיף 6.ג. בתקנון האגודה, שלפיו נפסקת החברות באגודה כאשר הכורם חדל להיות "בעל 40 קנטר ענבים" ("קנטר" – לפי פקודת המשקלות והמידות, 1947, היא יחידת משקל. 40 קנטר ענבים הם כ-12 טון).

2.לאחר שאושרה התובענה הייצוגית הוגשה הבקשה הנוכחית, שעניינה צירופם של 53 חברי אגודה כנתבעים, בנוסף על האגודה הנתבעת.

המבקשים טוענים כי אין בהכרח זהות אינטרסים בינם לבין האגודה; כי יש חשיבות להעלאת טענותיהם האישיות, שכן כל אחד מהם עלול להפגע מתוצאות ההליך; וכן טענות לגופה של התובענה, בהן הטענה העקרית כי יש להחיל את הוראות התקנון כלשונן, ולהוציא את התובעים מחברותם באגודה על רקע אי עמידתם בתנאי התקנון, שכוללים בעלות בכמות הנדרשת של ענבים. יתרה מזו, נטען כי בעוד שהמבקשים נשארו כורמים במסגרת האגודה, ונשאו בעול גידול הגפנים, על הסיכונים המשמעותיים שהיו בענף זה בעבר, התובעים התפרקו מחובותיהם והפסיקו לטפח כרמים, והתביעה מבקשת להעניק להם אותן זכויות עצמן באגודה.

המבקשים טוענים כי הואיל ובטענות קיפוח עסקינן, יש חשיבות לשמיעת "המקפח", שלטענת התובעים הוא המופלה לטובה, וכי הכרעה לטובת התובעים בהכרח תקפח את המבקשים, ולא להיפך.

3."צד דרוש"

"תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) מורה כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. עיקר הפסיקה שעסקה בפירושה של תקנה 24 התמקדה בחלופה האחרונה המופיעה בתקנה: בשאלה מיהו אדם "שנוכחותו בבית המשפט דרושה...". הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים כגון: מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו (ראו, ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה, פ"ד יח(4) 132, 135 (1964)); ומקרה בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף (ראו, רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 2000); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כד(1) 537 (1970))."

רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד, פסקה 4 (לא פורסם, 25.6.07).

כלומר שיש צורך לבחון שאלות אחדות: ראשית, האם המבקשים דרושים כצד להליך, על מנת לפתור את כל השאלות שמעלה התובענה? או במלים אחרות, האם מתן פסק דין יפתור את השאלות גם ללא שיחייב את המבקש להצטרף לתובענה? שנית, האם אלמלא הצרוף עלולה להפגע זכותם של המבקשים להצטרף? ושלישית - בהקשר אחר, של הצטרפות צדדים לעתירה מנהלית קבע בית המשפט כי יש מקום לשקול גם שקולים שביעילות הדיון (רע"א 1502/11 חברת חזקיהו בע"מ נ' הרפנס ואח' פסקות 8 ו-9 בפסק הדין (לא פורסם, 14.8.2011).

בגדר שאלה זו יש לבחון האם יכולים המבקשים לבקש להצטרף "בכל שלב", ובכך להפוך להיות אדונים לשלב ההצטרפות, למרות שהאחור הבולט גורם נזק לתובעים ובודאי גורם להשחתת זמן שפוטי יקר, לכאורה ללא הצדקה.

המבקשים לא הסבירו מדוע לא בקשו להצטרף לבקשת האישור לכתחילה, וגם לא מדוע בחרו לעשות כן רק לאחר אישור התובענה הייצוגית. ניתן רק להניח זאת. רוב רובה של בקשתם הוא הסבר אודות הטענות שבפיהם, טענות שונות מאלו שנטענו על ידי האגודה בתשובה לבקשת האישור, ומוסיפות עליהן רבות.

אין מחלוקת כי גריעה מנכסי האגודה או העברתם לתובעים עלולה לפגוע בזכותם של המבקשים. אין צורך להשחית מלים על כך. אך מכאן לא נובע ישירות כי ייפגעו אם לא יצורפו להליך.

4.המבקשים להצטרף מפנים להחלטת בית המשפט בעמ"נ (ירושלים) 223/07 רביב נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכערון יעקב בע"מ (לא פורסם, 2.3.2008), ששם בקשו המבקשים שלפניי להצטרף להליך, ובקשתם אושרה, משום שהכרעה בענינם עלולה היתה לפגוע במבקשים. אלא ששם ההצטרפות היתה בשלבים מוקדמים של הדיון.

בעניננו, אבן הנגף היא הפניה המאוחרת מאוד להצטרפות. אדרבא, העובדה שהמבקשים כבר פעלו באופן דומה בערעור המנהלי מלמדת שיכולים היו לשקול את עמדתם מראש, ולהצטרף לתובענה זו במועד.

בה"פ 549/03 בש"א 13009/03 אסוואק בע"מ נ' אשתיווי (לא פורסם, 14.3.04), קבעה כב' השופטת גרסטל כי יש לצרף את כל הטוען לקיפוח, אולם גם שם נאמר מפורשות שמדובר בשלב מקדמי של הדיון.

5."הגנה נגזרת"

בהקשר של דיני תאגידים חלים כללים נוספים, שמבוססים על היחס המיוחד שבין התאגיד לבין חבריו. נקודת המוצא היא, שבהעדר הוראה אחרת בתקנון ההתאגדות, אין חבר האגודה חב בחובות האגודה לצד ג' (בג"צ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה פ"ד מה(4) 581, 589-590).

עקרון הפרדת הרשויות באגודה השיתופית מחייב גם כי בהעדר פעולה מיוחדת של חברי האגודה ושל האגודה, אין זיהוי של רכוש האגודה עם זה של החברים, ו"עצם היותו של אדם חבר באגודה שיתופית אין בו כדי לצרף אותו ליחס המשפטי שבין האגודה לבין הצד השלישי".

ע"א 524/88 פרי העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות פ"ד מה(4), 529, 539-540 (1991).

בעל מניות או דירקטור רשאי לבקש להתגונן בשם חברה נתבעת (סעיף 203(א) בחוק החברות, תשמ"ט-1999) אם השתכנע בית המשפט כי "ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה, וכי המתגונן אינו פועל בחוסר תום לב".