לויט נ' אלקלק

פסק דין

1.התובעת והנתבע הם בעלי בתים המצויים בשכנות בבית דו משפחתי ברחוב שיבת ציון 4, רמלה. התובעת מתגוררת בביתה. הנתבע אינו גר בביתו והבית מושכר.

2.התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה בגין שימוש שלא כדין במערכת הביוב של ביתה ובגין נזקים, אשר נגרמו לה, עקב צמחייה הפולשת לשטח ביתה מחצר הנתבע ומהווה, לטענתה, מטרד. התובעת תבעה לשלם לה 25,000₪ בגין עוגמת נפש, מטרד ונזק נפשי ובריאותי.

3.בדיון התברר כי בין הצדדים קיימת מזה שנים מערכת יחסים עכורה ולהם טענות הדדיות בדבר הטרדות. התובעת הגישה החלטה אשר ניתנה בבש"א 3949/07 (מוצג ת/5), לפיה בהסכמת הצדדים ניתן בשנת 2007 צו הגנה לטובת התובעת, התובעת הגישה גם אישורים משנת 2006 ו-2009, בדבר הגשת תלונות למשטרה ישראל בגין קבלת דבר במרמה ואיומים. (מוצגים ת/6 ו-ת/7).

מערכת הביוב

4.התובעת טענה כי הנתבע משתמש במערכת הביוב שלה ללא הסכמתה. לדבריה, הנתבע בנה מעל נקודות הניקוז של הביוב תשתית של בטון ופסיפס ובכך סגר את פתחי הביוב כך שלא יהיה ניתן לבצע ניקוז ו/או טיפול במערכת הביוב בשעת הצורך.

5.הנתבע הכחיש את טענות התובעת. לדבריו, מערכת הביוב של התובעת מחוברת למערכת הביוב שלו ומביתו מתבצע החיבור למערכת הביוב העירונית. הנתבע גם טען כי בידו היתר בניה כדין ביחס לבור הביוב.

6.התובעת הגישה תמונות, מוצגים ת/1-ת/2, לדבריה, במוצג ת/1 ניתן לראות את בור הביוב השייך לביתה ובמוצג ת/2 בור הביוב של הנתבע. לטענת התובעת, הנתבע כיסה את בור הביוב שלו באבני סלע.

7.לא ניתן לקבוע על יסוד התמונות ממצאים בדבר שימוש לא מורשה של הנתבע במערכת הביוב ובהיעדר כל ראיה ביחס לאי של מבנה הביוב לתוכניות או היתרי בניה וכן היעדר ראיה ביחס לזכויות שימוש בלעדיות לתובעת במערכת הביוב הנטענת על ידה, הרי שלא הורם על ידי התובעת הנטל להוכיח כי הנתבע עושה שימוש שאינו כדין במערכת ביוב אשר שייכת לה.

צמחיה

8.התובעת טענה כי בגינת בית הנתבע מצויים עצים וצמחייה פראית המגיעים לגובה למעלה מ-8 מטרים אשר פולשים לביתה. לדבריה, הצמחייה מגיעה עד לחלון חדר השינה שלה וחוסמת כניסת אויר ואור שמש. עוד טענה התובעת כי בצמרות הצמחים ישנם קני יונים הגורמים רעש ומחלות. לטענת התובעת, בשל הצמחייה נגרמו לה אלרגיות ובעיות בדרכי הנשימה המצריכות טיפול רפואי ותרופתי. עוד טענה כי הצמחייה מגיעה למזגנים ועצי ברוש הנטועים בגינת הנתבע עלולים ליפול ולגרום נזקים לחוטי חשמל. התובעת טענה גם כי הצמחייה משילה עלים לתוך גינתה וביתה והיא נאלצת לנקות ולפנות את הלכלוך המצטבר.

9.הנתבע טען כי הוא דואג לטיפול בגינתו במסירות כפי שכל אדם סביר היה נוהג וכי כל שנה הוא דואג לגזום את הצמחייה.

10.מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם. (סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). בהתאם להלכה, אדם יוצר מטרד ליחיד כאשר הוא פוגע במידה מהותית בשימוש הסביר של שכנו בנכסיו ובהפקת הנאה סבירה מהם, בהתחשב עם טיבם ומקום הימצאם של הנכסים. המבחן הוא מבחן של סבירות. ע"א 436/60 עזרי ואח' נ' קליין ואח', פ"ד טו(2) 1177, בעמ' 1183-1184. ור' האמור שם בעמוד 1188: "החוק בנוגע למטרד היחיד מבוסס על הדדיות ולא בלעדיות, לכל אחד הזכות לעשות שימוש לגיטימי ברכושו ולהפיק ממנו הנאה מתקבלת על הדעת תוך הקרבה הדדית והתאמה הדדית כדי שאדם ושכנו יוכלו לעבוד ולחיות זה ליד זה, לחיות ולתת לחיות."

11.האם הצמחייה בגינת בית הנתבע פוגעת במידה מהותית בשימוש הסביר של התובעת בביתה? מהתמונות שהגישו הצדדים עולה כי בשטח החצר של דירת הנתבע נטועים בצפיפות עצים גבוהים ורחבים בעלי ענפים עבותים. ר' למשל מוצג ת/3. צמחיה עבותה וצפופה צומחת משטח בית הנתבע לתוך שטח גינת התובעת והיא אינה גזומה כנדרש. ר' למשל מוצג נ/2. בתמונה נוספת ניכר כי ענפי עץ גדול צומחים לתוך שטח ביתה של התובעת. (ר' התמונה השנייה אשר צורפה להודעת התובעת מיום 14.04.11). מהתמונות לא ניתן לדעת אם העצים גורמים לחסימת אור. התובעת טענה כאמור כי נגרם נזק לבריאותה בשל הצמחייה. בתיעוד רפואי שצירפה התובעת לכתב התביעה אין כל אינדיקציה לקיומו של קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין הצמחייה ולכן טענה זו של התובעת לא הוכחה.

12.לאור האמור, ניתן לקבוע כי הצמחייה המצויה בחצר בית הנתבע בסמוך לחצר בית התובעת גורמת לתובעת להפרעה. הצמחייה צומחת לתוך חצר בית התובעת, גם ענפי העץ הסמוך צומחים לתוך שטח בית התובעת שעה שהתובעת כבעלת המקרקעין זכאית כי הצמחייה מבית השכן לא תפלוש למקרקעיה. על הנתבע לדאוג לגיזום הצמחייה באופן שימנע את גלישתה מעבר לגדר הגבול בין שתי החלקות ומהתמונות כאמור עולה כי הוא לא הקפיד לעשות כן. על כן נגרם לתובעת מטרד אשר גרם לה אי נוחות. בנסיבות המקרה, יועמד הפיצוי לתובעת על סך 1,000₪.

13.אשר על האמור הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,000₪.

14.בנסיבות אינני רואה לעשות צו להוצאות.

15.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.