לויה נ' טוויל

פסק דין

הרקע

1.עניינה של התובענה שלפנינו, הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 20.10.02 וצורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן – ההסכם).

ההסכם נערך בכתב יד, ללא סיוע של עורך דין, והוא מתייחס לחברה חדשה לניהול אולם שמחות במלון "קיסר" בירושלים, בשם "שיהיה במזל", בבעלות הנתבע עם אחר, ולצירופו של התובע כשותף אשר יקבל 10% מההכנסות מחלקו של הנתבע.

2.נוסח ההסכם הוא כדלקמן:

"הוסכם כי מר יעקב לויה שילם 30,000 ₪ למר יצחק טוויל בעל הזכויות של 50% בחברת "שיהיה במזל" (ובנוסף יש לשלם עוד סך של 27,000 ₪) עבור 10% מההכנסות (בחלקו של מר טוויל) בחברת "שיהיה במזל".

3.על פי כתב התביעה, התברר לתובע כי הנתבע כלל לא הקים את חברת "שיהיה במזל", ועל כן סוכם בין הצדדים שהנתבע ישיב לתובע את הסכום ששילם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, אך הנתבע לא עשה כן, למרות פניות רבות אליו מצד התובע (הפניות בצורת פתקים צורפו כנספחים לכתב התביעה).

4.התובע דורש מהנתבע החזר הסכום ששילם לרבות הפרשי הצמדה וריבית וכן פיצוי בשל עוגמת נפש.

מטעמי אגרה הועמד סכום התביעה על סך של 50,000 ₪.

5.לטענת הנתבע בכתב ההגנה, הוא הינו הבעלים והמנכ"ל של חברת "כיד המלך שירותי קייטרינג פלוס בע"מ (להלן – חברת "כיד המלך") והתובע ביקש לעבוד בה.

הנתבע נאות לבקשתו של התובע, והתובע החל לעבוד כאחראי על משכורות עובדים, איש כספים, קניין וכו' בחברת "כיד המלך".

הנתבע טוען כי הוא ובעל מניות נוסף בחברת "כיד המלך" שקלו להקים את חברת "שיהיה במזל", והתובע הביע רצון להצטרף כשותף.

על אף שלטענת הנתבע התובע ידע שהנתבע החליט באותו שלב לדחות את הקמתה של חברת "שיהיה במזל" עד שתתברר כדאיותה הכלכלית - סוכם כי התובע ישלם 57,000 ₪ בשני תשלומים: 30,000 ₪ במועד חתימת ההסכם, ו – 27,000 ₪ במועד מאוחר יותר, שלא נקבע.

6.הנתבע מכחיש את טענת התובע כי הוא הפר את ההסכם וטוען שהסכום שהיה על התובע לשלם היה עבור 10% מההכנסות אך חברת "שיהיה במזל" לא רק שלא ידעה הכנסות אלא אף נקלעה להפסדים כבדים, שהתובע לא טרח לשאת בהם כשותף.

עוד נטען, כי דווקא התובע הוא זה שהפר את ההסכם בכך שלא שילם את התשלום הנוסף של 27,000 ₪.

7.לטענת הנתבע, שומה היה על התובע לדעת, כמו כל משקיע, כי בהשקעתו צפון סיכון ואין מקום לצפות לתשואה בטוחה.

הנתבע טוען כי אין אמת בטענת התובע כי הוא "הדיוט" שאין לו מושג בעולם העסקים, וכי התובע הינו בעל מניות ומנהל שלוש חברות, ולכן הינו איש עסקים ממולח.

8.בסיכומיו מוסיף הנתבע וטוען, כי הצדדים למעשה ניהלו את אולם האירועים באופן נפרד, כך שהוקמה זרוע נפרדת של חברת "כיד המלך" לצורך ניהול העסק על ידי פתיחת חשבון בנק וניהול כספים תחת חשבון נפרד, בניהולו ובפיקוחו של התובע, והטרוניה של התובע כי לא הוקמה חברה נפרדת אין בה כדי לזכותו בהחזר של 30,000 ₪ שהושקעו על ידו.

דיון והכרעה

9.הואיל ומדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, הרי שבהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי בלבד, הואיל ואין בו חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, המחייבים הנמקה מפורטת.