לויאן ואח' נ' שמשון חברה לבטוח בעמ ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעות (להלן – "המבקשות") להורות על סילוקה על הסף של התובענה מחמת הנימוקים הבאים כולם או מקצתם : התיישנות עילת התביעה, שיהוי, מניעות, השתק וקיומו של מעשה בית דין, העדר סמכות עניינית, העדר יריבות, העדר עילה, מחמת היות התביעה טרדנית ו/או קנטרנית חסרת בסיס עובדתי ו/או משפטי, שימוש לרעה בהליכי משפט ו/או מכל נימוק אחר שעל בסיסו סבור בית המשפט כי דין התביעה להימחק ו/או להידחות על הסף והכל כאמור בתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984.

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שקילת טענות הצדדים, הנני סבורה כי דין הבקשה להתקבל וזאת, כפי שיפורט להלן בהרחבה.

האירועים שביסוד התובענה :

מכתב התביעה עולה כי התובע, מכונאי רכב בהכשרתו וניהל במועדים הרלבנטיים לתובענה מוסך למכונאות רכב ואילו התובעת הינה אשתו. בסמוך לחודש אוקטובר 1995 הזמין התובע מחברת יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ, רכב פרטי מסוג "שברולט קאווליר" שעלותו הסתכמה בסך 95,189 ₪ כולל מע"מ, התובע שילם ע"ח ההזמנה מקדמה בסך 3,000 ₪.

לשם מימון רכישת הרכב, נטל התובע מאת חברת מגדל ליסינג (להלן – "מגדל ליסינג" או "המבקשת 1") הלוואה וזאת, בהתאם להוראות "חוזה ליסינג מימוני לרכב" אשר נחתם בתאריך 05/11/1995, בין חברת מגדל לסינג לבין התובע כחייב והתובעת- אשתו - כערבה. על פי הסכם זה, התחייב התובע לשלם למגדל ליסינג 80 תשלומים חודשיים שווים בסך 1,237.53 ₪ צמודי מדד ובתוספת ריבית החל מיום 01/01/1996 - בנוסף בין מגדל ליסינג לבין התובע נחתם הסכם משכון על הרכב.

לטענת התובעים, שילם התובע למגדל ליסינג מראש, באמצעות סוכן הביטוח שלו, עבור 8 תשלומי הליסינג האחרונים וזאת, בנוסף לעמלת הוצאות הליסינג. לטענת התובעים, בסמוך לחודשים יוני, יולי 1996 העביר התובע את פעילותו הכספית לבנק הפועלים ומשום כך חוללו הוראות קבע לטובת מגדל ליסינג עבור החודשים יולי, ספטמבר ואוקטובר 1996. לטענת התובעים, בתאריך 10/11/1996 הם שילמו את חוב הפיגורים, הוצאה להם קבלה והובטח להם כי יתרת חוב הפיגורים בספרי מגדל ליסינג תאופס.

לטענת התובעים, בתאריך 20/10/96 הגישו הנתבעות באמצעות בא כוחן - עו"ד קרת – ללשכת ההוצאה לפועל, בקשה למימוש משכון על הרכב וזאת בגין מלוא מחיר הרכב וללא שהופחתו מסכום החוב הכולל, התשלומים אשר שולמו בגין חוב הפיגורים, הסכום אשר שולם כמקדמה במעמד ההזמנה של הרכב ואף לא 8 התשלומים ששולמו מראש למגדל ליסינג עבור העסקה; לאור זאת, לטענת התובעים, הגדיל בא כוחן של הנתבעות את סכום אגרת פתיחת תיק ההוצל"פ ואת שכר טרחתו תוך שהוא מציג מצג שווא ביחס לגובה חובו של החייב בתיק ההוצל"פ. אין חולק כי עובר להגשת התובענה שבפנינו יתרת החוב בתיק הוצאה לפועל זה (להלן:"תיק ההוצל"פ הראשון") עמדה ע"ס 517,846.88 ₪.

בתאריך 12/11/2000 נפתח תיק הוצל"פ נוסף כנגד התובעים בגין שטר חוב שנמסר כבטוחה למגדל ליסינג (להלן:"תיק ההוצל"פ השני"). לטענת התובעים, בתיק ההוצל"פ השני, לא עידכן בא כוחן של הנתבעות את התמורה שהתקבלה ממכירת הרכב (50,000 ₪) ביום 22/12/1999 וזאת חרף העובדה שהרכב נלקח ממנו, וכן, לא התשלומים אשר שולמו על ידו כמפורט לעיל.

לטענת התובעים, עד ליום 02/08/1998 שילם התובע את מלוא סכום חיובי ההלוואה למגדל ולמועד לא נותר חוב פיגורים. חרף זאת, לטענתם, הנתבעות לא הורו לבא כוחן לסגור את תיקי ההוצל"פ אשר נפתחו נגד התובעים ובמרוצת השנים החוב בתיקי ההוצל"פ תפח בשל הריביות, הפרשי הצמדה ושכ"ט עו"ד ומע"מ.

הבקשה לסילוק התובענה על הסף;

אביא את הטענות כסדרן :

התיישנות התובענה -

לטענת המבקשות דין התובענה להידחות על הסף מחמת התיישנות עילת התביעה, שכן עילת התביעה במקרה דנן נולדה ביום החתימה על הסכם הליסינג ולחילופין ביום פתיחת תיק ההוצל"פ הראשון למימוש הרכב וממועד זה ועד למועד הגשת התביעה חלפו למעלה מ- 7 שנים.

מניעות, השתק פלוגתא, השתק עילה ומעשה בית דין -

לדידן של המבקשות, ההחלטות בתיק ההוצל"פ ופעולות כונס הנכסים קיבלו את אישורו של ראש ההוצל"פ וחל עליהן הכלל של מעשה בית דין. לאור זאת, לטענתן משעה שהמשיבים לא הגישו כל ערעור על ההחלטות האמורות, הן חלוטות והם מנועים ומושתקים מלכפור בהן בכלל ובפרט אין הם יכולים לעשות זאת כעת בהליך זה. זאת ועוד, המבקשות מוסיפות וטוענות כי לא זו בלבד שהמשיבים לא ערערו על החלטות ראש ההוצל"פ אלא שהם אף חזרו בהם מבקשה אשר הגישו בתיק ההוצל"פ הראשון בטענת "פרעתי" ולא התנגדו למכירת הרכב .

עוד נטען כי הסמכות העניינית לדון בטענות המשיבים מסורה באופן מובהק לראש ההוצל"פ, בין היתר מכוח הוראות סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 והיה על המשיבים להעלות את כלל טענותיהם, הן ביחס לחוב והן ביחס להליכי מכירת הרכב והשבת הרכב לידיהם, בפני ראש ההוצל"פ אשר הוא זה שמוסמך לדון בטענות כגון דא.

היעדר יריבות -

נטען, כי הרכב נמכר על ידי כונס הנכסים אשר מונה לשם כך על ידי ראש ההוצל"פ ובאישורו של ראש ההוצאה לפועל ולא באמצעות המבקשות – מכאן שלטענת המבקשות, כל הטענות ביחס להליך מכירת הרכב ו/או לסכום שבו נמכר ו/או למצבו בעת המכירה ו/או כל טענה אחרת הנובעת מכך במישרין ובעקיפין דינה להידחות מפאת העדר יריבות.

הוא הדין באשר לטענות בדבר אחריותו של כונס הנכסים לעדכון סכום החוב בתיק ההוצל"פ ולסגירת תיק ההוצל"פ – באשר המבקשות אינן נושאות באחריות לפעולות כונס הנכסים אשר מונה על ידי ראש ההוצאה לפועל.