לוי צדוק ובניו נ' כהן יעקב ואח'

החלטה

1. דין הבקשה להטלת עיקול על כספים המגיעים למשיב 1 מהשכרת מנייה, אשר הוטל עליה עיקול בהליך שבכותרת, להתקבל. על המנייה עצמה כבר הוטל עיקול זמני. לנוכח טיעונים שהועלו בהליך אחר, בנסיבות דומות, עולה עתה חשש מציאותי כי אם יהיה צורך במימוש המנייה, תעלה טענה בדבר דיירות מוגנת בנכס עליו הוטל העיקול. חשש זה לא הופג בטיעוני המשיב 1. יש בו כדי להכביד במידה משמעותית על המימוש האפקטיבי של העיקול, אם יידרש. תמיכה בכך עולה מטיעוני המשיב עצמו (ראו בפיסקה 10 לתגובת המשיב, ממנה עולה דחייה אפשרית במימוש הנכס על רקע הטענה לדיירות מוגנת). מסקנה זו אינה משתנה גם נוכח הטיעונים בדבר שווייה של המנייה. שווי זה מבוסס על התפתחויות הצפונות בחיקו של עתיד. אין בו, כשלעצמו, כדי לגרוע מקושי אפשרי במימוש העיקול, העלול לנבוע כתוצאה טענה בדבר דיירות מוגנת.

2. אוסיף, כי לא שוכנעתי מן הטענה, שנוכח תצהירי העדות הראשית שהוגשו, נשמט הבסיס, ולו לכאורה, מתחת לקיומן של ראיות מהימנות לביסוס התביעה. גם עתה, קיימות לעניין זה שאלות הראויות לבירור. לא שוכנעתי גם מן הטענה, כי הכספים נשוא התביעה משמשים לפרנסת המשיב, וזאת בנסיבות בהן טענה זו לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין או בתיעוד כלשהו.

3. הבקשה מתקבלת. נקבע בזה, כי צו העיקול שניתן בתיק זה לגבי מניית הנתבע 1 בשוק הסיטונאי בירושלים, יחול גם על כספים המגיעים לנתבע 1 מהשכרתה של המנייה האמורה. הנתבע 1 ישא בהוצאות המבקשת בבקשה זו בסך של 1,200 ₪. לסכום זה אין לצרף מע"מ. הוא ישולם עד ליום 16.6.12.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ב, 09 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: