לוי נ' ישיר-איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

החלטה

החלטה זו היא בבקשת הנתבעת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין (בש"א 10874/08).

מאחר ועסקינן במועד הקבוע בחיקוק (תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 – להלן: "התקנות"), הארכתו טעונה "טעמים מיוחדים שיירשמו" (הסיפא לתקנה 528 לתקנות).

אף שחלה הגמשה בדרישות לקיומו של טעם מיוחד (ראו סקירה בבש"א (שלום י-ם) 12085/08 דהוקי נ' אביב שני פיתוח ובניה בע"מ – פסק דין של כב' סגן הנשיא פיינברג מיום 30/04/09), אני מוצא כי במכלול נסיבות המקרה דנן לא מתקיים הטעם המיוחד הדרוש להיענות לבקשה. אבהיר בתמצית.

אי-הגשת כתב הגנה במועד מוסבר ב"טעות, אשר נבעה מקבלת דברי דואר רבים, וכתב התביעה נשוא הבקשה נעלם בדרך שאינה ברורה למבקשת (הנתבעת – מ.ב.)" (סעיף 10 לבקשה לביטול פסק דין), זאת מאחר ו"כל הניסיונות לאתר את כתב התביעה המדובר, העלו חרס" (סעיף 9 לבקשה לביטול פסק דין). ההסבר האמור מצביע על רשלנות של הנתבעת בטיפול בתביעות המתקבלות אצלה.

אי-הגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד מוסבר בכך ש"מכיוון שהתיק מעולם לא הוקלד במערכת המבקשת ולאור ריבוי התיקים המנוהלים על ידי המבקשת, לא ניתן היה לסרוק את פסק הדין לתיקיה ולעדכן את מועד קבלת פסק הדין" (סעיף 5 לבקשה להארכת מועד), אך בהמשך נאמר כי "ביומן האירועים של המבקשת, נרשם כי פסק הדין התקבל ביום 4.6.08" (סעיף 9 לבקשה להארכת מועד). גם כאן עולה רשלנות מצד הנתבעת. ניתן היה לצפות כי לפחות יירשם בכתב יד על גבי פסק הדין את מועד קבלתו (בייחוד נוכח חשיבות מועד זה), משלא ניתן היה לקלוט את פסק הדין במערכת הממוחשבת של הנתבעת ולעדכן בה את מועד קבלת פסק הדין, מאחר והתיק לא היה מוקלד למערכת הממוחשבת. אם לא די בכך, נרשם ביומן האירועים של המבקשת כי פסק הדין נתקבל ביום 04/06/08, אף שבפועל הוא נתקבל ביום 07/05/08, כפי שעולה מאישור המסירה. לא נמסר כל הסבר לרישום מועד, שאין בינו לבין המציאות קשר כלשהו, ועל פני הדברים עסקינן ברשלנות נוספת של הנתבעת, רשלנות שהטעתה את ב"כ הנתבעת בענין המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.

על אף צירוף מקרי הרשלנות, ייתכן ובמסגרת האיזונים הדרושים הייתי רואה לנכון לקבוע כי בכל זאת קיים טעם מיוחד בכפוף לתשלום הוצאות בסכום מתאים, לו עסקינן בתביעה בסכום גדול ומשמעותי. אולם, אין זה המקרה וסכום התביעה הוא 6,400 ₪.

נוכח האמור, וכפי שכבר נאמר, לא מצאתי כי קיים בנסיבות המקרה דנן טעם מיוחד, אשר דרוש להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.

אי לכך, הבקשה נדחית ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות הבקשה בסך 800 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: