לוי נ' ד.ל.ב. מוטו ספורט בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו – לטענתו כפועל יוצא מאספקת קטנוע תקול על ידי הנתבעת.

מבוא – העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת -

1.אין חולק כי ביום 18/6/09 רכש התובע מאת הנתבעת קטנוע מספר רישו 50-243-65 מסוג PGO דגם MAX G 250 סמ"ק (להלן: "הקטנוע").

2. תמורת הקטנוע שילם התובע לנתבעת סך של 18,000 ₪.

3. אין חולק כי הנתבעת – מלבד היותה המוכרת של הקטנוע הינה גם יבואנית הקטנוע לארץ.

4. אין חולק כי החזקה בקטנוע נמסרה לתובע ביום 23/6/09.

טענות הצדדים:

5.לטענת התובע, בניגוד למצג אשר הוצג לו על ידי הנתבעת בעת רכישת הקטנוע ולפיו הקטנוע הינו מוצר איכותי ואמין, הרי שממועד אספקת הקטנוע ותחילת השימוש בו, התגלעו בו ליקויים בגינם נדרש לסור למוסך הנתבעת חזור ושוב לשם תיקונם. זאת ועוד, לטענת התובע, ביום 11/11/09 במהלך נסיעה בנתיבי איילון, שמע התובע קול פיצוץ ואגזוז הקטנוע ניתק והושלך. לטענתו, הנתבעת אמנם תיקנה את הליקויים כאמור ואולם, עת החליפה את האגזוז עשתה כן בחלף לא מקורי. זאת ועוד, לטענת התובע, גם ממועד זה נתגלעו בקטנוע ליקויים ותקלות אשר אילצו אותו לפנות לשם תיקונם ובנוסף, הובילו לכך שבפועל לא ניתן היה לעשות שימוש בקטנוע.

לטענת התובע, ביום 14/3/11 נערכה על ידי מומחה מטעמו, חוות דעת וממצאיה הינם כי – המפלט שבור ואינו תקין ומגבה האמצע אינו תקין ואינו יציב. זאת ועוד, במסגרת חוות הדעת נקבע כי מקורם של הליקויים הינו ויברציות וקורוזיה. עוד קובעת חוות הדעת כי עלות תיקון הליקויים עומדת על סך של 4,172 ₪.

לטענת התובע, על הנתבעת מוטלת האחריות לליקויים באשר הקטנוע אשר סיפקה לו היה פגום מלכתחילה ומשכך, לטענתו, הינו זכאי לשיפוי בגין כלל נזקיו הנובעים מאספקת המוצר הפגום כאמור ובכלל זה- סך 10,000 ₪ עבור פגיעה בעבודתו וזמנו, סך 20,000 ₪ בגין מכירת מוצר פגום, סך 4,172 ₪ בגין תיקון הליקויים המפורטים בחוות הדעת, סך 600 ₪ בגין עלות חוות הדעת וסך 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

6. הנתבעת מצידה מכחישה את כלל טענותיו של התובע. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי, בהתאם לאחריות אשר סופקה על ידה לנתבע, אין הנתבעת אחראית לליקויים הנובעים משימוש לקוי על ידי התובע ובכלל זה תאונות דרך הנגרמות בעטיו. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי כלל הנזקים המפורטים על ידי התובע נגרמו בגלל שימוש לא סביר על ידו. זאת ועוד, לטענת הנתבעת, על אף האמור, הרי שבתקופת האחריות ולפנים משורת הדין תיקנה את התקלות אשר נגרמו לקטנוע התובע ואולם, דין תביעתו, המושתתת על ליקויים כאמור, להידחות מפאת העדר אחריותה.

לחילופין ובהשלמה טוענת הנתבעת כי ממילא, בהתאם לתעודת האחריות אינה אחראית על נזקים תוצאתיים, אלא שאחריותה מסתכמת בתיקון הליקויים ותו לא.

בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה:

7.במסגרת דיונים אשר התקיימו בפני העידו – מטעם התובע – התובע וכן, מומחה מטעמו מר זיו גולדשטיין ומטעם הנתבעת - מר עמית בתיה וכן מומחה מטעם הנתבעת – מר ישראל דרנוב.

8.אקדים אחרית לראשית- לאחר ששקלתי את העדויות אשר נשמעו בפני וכן, הראיות אשר הוצגו, הנני מוצאת כי דין התביעה להידחות ולהלן יפורטו טעמי.

9.אפתח ואציין כי קיימת בעייתיות באופן הצגת העובדות המשמשות כבסיס לכתב התביעה על ידי התובע וזאת, הן בכתב התביעה והן בתצהיר התובע. כך, התובע מפרט במיוחד שני אירועים, האחד - מיום 11/11/09 והשני - מיום 19/11/09. במסגרת האחד, לטענתו, ניתק האגזוז ממקומו, ובמסגרת השני, במהלך הנסיעה נסדק ונשבר, אירועים אשר לאחריהם תוקן לכאורה הקטנוע על ידי הנתבעת. מהמועדים האמורים, "קופץ" התובע בזמן לשנת 2011 אז נערכה בעבורו חוות דעת על ידי המומחה מר זיו גולדשטיין, בנסיבות בהן- לטענת התובע – הקטנוע היה תקול שוב , האגזוז שלו שבור והוא בבית מבלי אפשרות לתקנו (ראה עדותו בעמוד 16 שורה 14).

אין חולק כי משנת 2009 – אז תוקן הקטנוע על ידי הנתבעת – עד לשנת 2011 אז היה הקטנוע תקול שוב ונבדק על ידי מומחה מטעם התובע, נסע התובע בקטנוע- דהיינו , הקטנוע היה שמיש ולא היה בבית בלא אפשרות לנסוע אליו לחלוטין. התובע אינו מכחיש נסיעה כאמור אלא שלטענתו עשה בקטנוע שימוש מועט יחסית. יתרה מכך, האמור נתמך במד האוץ העולה ממועד ביצוע הטיפול האחרון- 4,592 ק"מ, למועד בו נערכה חוות הדעת של המומחה גולדשטיין- 6,753 ק"מ- דהיינו קיים תיעוד לנסיעה בקטנוע.

משכך, הרי שהתקלה בקטנוע, במסגרתה שב האגזוז ונשבר, באופן שהשבית את הקטנוע, נגרמה, שלא מן הנמנע באירוע המאוחר לאירועים המתוארים במסגרת התביעה והתצהיר. דא עקא, על אף האמור, לא מצא התובע לפרט מתי ובאיזה נסיבות שב האגזוז ונשבר וכיצד ובאיזה נסיבות שב הקטנוע והושבת.