לוי נ' ד.אס.איי דרמיסיינס ישראל בע"מ ואח'

פסק דין נגד נתבעת מס' 2

מבוא

בפני תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס 327,104 ₪, שהגישה גב' סילביה לוי (להלן- "התובעת" ו/או "סילביה") נגד חברת ד. אס. איי דרמיסיינס ישראל בע"מ (להלן: "נתבעת מס' 1" ו/או "החברה"); גב' טליה שגב (להלן- "נתבעת מס' 2" ו/או "טליה") ומר יוחנן הנגבי [(להלן "נתבע מס' 3" ו/או "יוחנן"), הנתבעים יכונו גם במאוחד להלן- "הנתבעים"], במסגרתה עותרת התובעת להשבת כספים בגין הלוואה שהעמידה לחברה.

הנתבעים לא הגישו בקשת רשות להתגונן ומשכך ניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה. נתבעת מס' 2 הגישה בקשה לביטול פסק הדין ופסק הדין שניתן כנגדה בוטל בהחלטת כב' השופטת שרון הינדה מיום 28.5.12. פסק הדין שניתן כנגד נתבעים 1 ו-3 נותר בעינו.

טענות וגרסאות הצדדים

טענות וגרסאות התובעת

לגרסת התובעת, הקשר בין הצדדים החל בסוף שנת 2006, עת החברה מכרה לבעלה תכשירים לטיפול במחלת הפסוריאזיס ממנה הוא סובל. לגרסתה, נתבעת מס' 2 סיפרה לתובעת שבבעלות החברה טכנולוגיה אותה פיתחה נתבעת מס' 2 ליצור תכשירים בעלי סגולות מרפא. הצדדים הסכימו שהתובעת תועסק ע"י החברה החל מיוני 2007 כמנהלת כספים ופיתוח עסקי.

לגרסת התובעת, הנתבעים הציגו בפניה מצגים שיוצגו למשקיעים פוטנציאלים, בין היתר, שלחברה קיימים מוצרים רבים; שהתכשירים נבחנו במחקרים קליניים ונמצאו יעילים ושניתן אישור של משרד הבריאות למוצרים. בנוסף הציגו הנתבעים עצמם כבעלי ניסיון עסקי ומקצועי רב והציגו לתובעת צפי מכירות לשנת 2007 תוך שמסרו שהחברה קיבלה הזמנה גדולה מלקוח ביפן.

לטענת התובעת, הנתבעים הציעו לה להשקיע כספים בחברה, תוך שהם מסרו, כי קיימים משקעים נוספים וכי יש להם מקורות עצמאיים שיועמדו לחברה כהון עצמי.

בעקבות המצגים העמידה התובעת לחברה הלוואה בסך 297,000 ₪. לגרסת התובעת, על פי הסיכום בין הצדדים, היה על הנתבעים להשיב לה את ההלוואה על פי דרישתה, תוך חודש מיום הדרישה.

מוסיפה התובעת, כי בחודש אפריל 2007 נחתם בינה לבין הנתבעים הסכם שנועד להסדיר את פעילות הצדדים. לטענתה, הנתבעים הפרו את ההסכם, בין היתר: מנעו מהתובעת מידע על עסקי החברה; מנעו מעורבות בעסקי החברה; נטלו לכיסם כספים ששולמו לחברה; לא מסרו לה מניות ולא רשמו בעלותה במניות ברשם החברות; לא עדכנו אותה על הנעשה בחברה והפרו חובת דיווח.

לטענת התובעת התברר לה שהמצגים שהציגו לה הנתבעים, אשר בהסתמך עליהם החליטה להשקיע בחברה, היו כוזבים, בין היתר, לא היו משקיעים נוספים לחברה מלבדה, בחברה לא התנהלה פעילות עסקית מקובלת, לא התבצעו מחקרים קליניים, עסקאות שבוצעו בחברה, ככל שבוצעו, נעשו במזומן. התובעת מצרפת עותק פקס שהתקבל במשרדי החברה בספטמבר 2007 מחברת "צוף גלובוס בע"מ", שם נכתב, בין היתר, שהנתבעים הציגו במרמה תכשירים שפיתחה חברת צוף כאילו הם פרי טכנולוגיה של החברה וגזלו את קניינה הרוחני.

לטענת התובעת, משגילתה שנפלה קורבן להונאה, בדצמבר 2007 דרשה את החזר ההלוואה. לטענתה נתבעת מס' 2 הבטיחה לה שכספה יוחזר תוך חודש. לטענתה, בספטמבר 2008 במהלך שיחה בינה לבין נתבעת מס' 2, ביקשה ממנה האחרונה שתשיב לה את המפתחות למשרדי החברה ובכך הפסיקה עבודתה בחברה. התובעת מציינת שהגישה תביעה לבית הדין לעבודה בעקבות אי תשלום שכרה.

טענות וגרסת נתבעת מס' 2

לטענת נתבעת מס' 2, התביעה אינה מגלה עילה כנגדה. ההסכם הינו בין החברה לבין התובעת, ביחס להשקעתה של התובעת בחברה.

בנוסף טוענת נתבעת מס' 2, כי אין הסכם שמוכיח שהיה סיכום בין הצדדים להחזרת הלוואה לה טוענת התובעת. בנוסף, ממכתב שכתב רו"ח של החברה עולה, שהתובעת השקיעה בחברה, כאשר היה ידוע לה שקיים סיכוי שהשקעתה לא תוחזר לה.

בנוסף לגרסת נתבעת מס' 2, בניגוד לטענת התובעת, היא לא נטלה כספים ולא היה לה כל נגיעה לכספי החברה. מוסיפה נתבעת מס' 2, כי האמור בהסכם לא יצא אל הפועל, שכן גם התובעת וגם נתבעת מס' 2 לא נרשמו כבעלות מניות בחברה אלא רק נתבע מס' 3.

לטענת נתבעת מס' 2, טענת התובעת, לפיה נפלה קורבן להונאה, הינה טענה שהיא פרי המצאתה. בנוסף, לא הופעל על התובעת לחץ בלתי הוגן או כפייה לחתום על ההסכם והטענה שהתובעת הוטעתה ע"י נתבעת מס' 2 הינה טענה כוזבת. תוכן ההסכם מעיד באופן ברור, כי הכל היה גלוי לתובעת. בנוסף, היה על התובעת ליתן הודעת ביטול להסכם תוך זמן סביר מאז שנודע לה לעניין העילות שטוענת שהתקיימו כלפיה.

המחלוקת בין הצדדים

בטרם אכנס לגופן של טענות, יצוין, כי הצדדים חלוקים ביניהם לגבי גבולות המחלוקות: