לוי נ' ששון ואח'

החלטה

בקשה להורות על המצאת העתק מלא מתיק הרווחה:

1. לאחר עיון בנימוקי התגובה והתשובה: אכן הגנה על פרטיות אינה אינטרס מוחלט, ולעתים עליה לסגת מפני אינטרסים נוגדים חשובים שיסודם בבירור האמת, וזכותו של נתבע שהגנתו לא תקופח. אחרת לא ניתן לעשות משפט. לדיון כללי עיין: רע"א 8019/06 מירב לוין נ' ידיעות אחרונות בע"מ (פרסום נבו). ככלל, משעה שיש מתח בין שיקולי פרטיות של מי שמגיש תביעה בנזקי גוף לבין בירור האמת וזכותו של הנתבע לנהל הגנתו מתוך גישה חופשית למלוא הנתונים הרלבנטים - יד השיקולים האחרונים על העליונה: בפרט כאשר עסקינן בתובע עצמו, ובתביעה לנזק גוף בה נבדקת השפעת תאונה על מצבו ותפקודו של הניזוק , שכן רלבנטים גם המצב והתפקוד שלפני התאונה וללא קשר אליה. לא יכול מי שנפגע מתאונה מחד לטעון להשפעת התאונה, ומאידך לחסום הגישה לנתונים שתכליתם לברר מצב תפקודו שאינו קשור לתאונה. לשם כך בין היתר, אכן חותם הניזוק על כתב ויתור על סודיות רפואית והדברים יפים מבחינת הגיונם גם לנתונים מתיק הרווחה – במה שקשור לאומדן הרלבנטיות שלהם על מצבו הרפואי ותפקודו החברתי עם או בלי קשר לתאונה.

2. עם זאת יש לזכור שני עניינים המחלישים במידת מה עמדת הנתבעים ויש להתחשב בהם: ראשית, אנו מצויים בשלב שלאחר חוות הדעת, ואין עסקינן בויכוח על שאלה איזה חומר יומצא למומחה בתחום נפשי -שכלל לא מונה. שנית, המתח כאן כאמור אינו בין זכותו של התובע עצמו לפרטיות אלא במתח שבין הזכות לניהול הגנה אפקטיבית לבין זכות לפרטיות של צדדי ג'. משעה שאותם צדדי ג' אינם אלא משפחתו הגרעינית של התובע היכולת להפריד בין הדבקים היא במידה רבה מלאכותית לצורך אומדן מצב בתחום נפשי: קשה לחלוק שלמצב המשפחתי וליחסים המשפחתיים עשויה להיות השפעה ממשית על אישיותו של נבדק, בפרט בגיל צעיר, גם אם עסקינן בנתונים המתייחסים להוריו. ראה גם החלטתי מ 2.11.09.

מכל מקום, מומחה בתחום הנפש הוא בעל המומחיות הנדרשת אף לצורך אומדן עצם הרלבנטיות של הנתונים - והוא לא יוכל לאומדם בלא להיחשף אליהם. נמצא שעסקינן ב"מעגל שוטה".

3. לכן: לו דובר על ויכוח ביחס להמצאת חומר מתיק הרווחה למומחה בטרם שלב חוות הדעת, לדידי גם כאן היה גובר השיקול של בירור האמת וניהול אפקטיבי של ההגנה אף במחיר של פגיעה של ממש בפרטיות צדדי ג'. באיזון בין האינטרסים הנוגדים אינטרס ההגנה על הפרטיות (חרף חשיבותו וגם אם לא ניתן לאיינו), פוחת מאינטרס בירור האמת; כאשר מדובר במי שאינם אלא משפחתו הגרעינית של הנבדק עצמו, בה יעסוק על פי רוב תיק הרווחה, ולא ב"זרים גמורים". די היה בהנחיה שבחומר ייעשה שימוש אך לצורך תביעה זו.

4. אלא שכאשר נדרש עיון כללי, כדי שהנתבעת תוכל להפנות לנתונים אודות תפקודו של נבדק, ולא לצורך העמדה של מכלול הנתונים שעשויים להימצא רלבנטיים לעיונו של מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בטרם יגבש זה את עמדתו בחוות דעתו (וכאשר בתיק נזקי גוף חוות הדעת היא הציר המרכזי גם אם לא הבלעדי, לצורך אומדן הפיצוי) הרי נקודת שווי המשקל של איזון השיקולים הנוגדים יכול ותשתנה. כאן יכול גם ביהמ"ש עצמו לאמוד מידת הרלבנטיות לצורך החלטה.

5. אני מורה אפוא כדלקמן:

ניתן צו למחלקה לשירותים חברתיים בעיריית קרית אתא המורה לה לשלוח במעטפה סגורה עותק (לא מקור) של כל תיק הרווחה הנוגע לתובע מר לוי רן (ת.ז. 201544012 ) ולאמו בן עזרא שושנה (ת.ז 58472051) ומשפחתם לתיק ביהמ"ש. על ב"כ הנתבעת לדאוג ליישום הצו מול מנהלת המחלקה, וליידע חברו בהעתק לתיק ביהמ"ש כי הגיע התיק.

בשלב ראשון יותר העיון במזכירות בתוכן המעטפה הנ"ל לב"כ התובע בלבד ואמו (במקור הוגשה התביעה אף באמצעות האם, כאשר התובע היה קטין שבגר בינתיים) . על ב"כ התובע ליידעה בהחלטה זו. הללו יוכלו לסמן במרקר צהוב כל חלק, אם בכלל , שיש התנגדות לשלחו ואינו נוגע לתובע בלבד. הדבר יבוצע בתוך 30 יום מיום הגשת מכתבו של ב"כ הנתבעת המיידע חברו בדבר המצאת התיק. בחלוף מועד זה יוכל ב"כ הנתבעת לבקש שהתיק יעלה לעיון למתן החלטה. לאחר מכן יעלה התיק לעיוני ואחליט אם יש מקום להורות על המצאה גם של המקטעים להם התנגדו (אם בכלל באה התנגדות, ויש לצמצמה למינימום ההכרחי אם בכלל). יודגש: עצם העובדה שמסמך הוא "מעורב" או לא נוגע לתובע בלבד עדיין אין משמעה שלא יוחלט על משלוחו. אלא שכאן כאמור, ובשים לב לתכלית לשמה מתבקש העיון, ניתן להורות על החלטה בשים לב לאיזון שבין מידת הפגיעה בפרטיות לבין מידת הפגיעה בהגנה. לא כל פגיעה טפלה היפותטית בהגנת נתבע (אם בכלל) תצדיק כל פגיעה שהיא בפרטיות צד שלישי תהא מידתה אשר תהא. במקרה של פוטנציאל להתנגשות חזיתית – יועדף אינטרס בירור האמת.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: