לוי נ' שקרי

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 29.10.12 .

לטענת התובע במועד הנקוב הוא עמד בכביש גישה לחנייה, לאחר שהסיע את רכבו מחוץ לחנייה וזאת בהמתנה עד שתתפנה הדרך מרכבים שנסעו בה. בעודו עומד כאמור, פגע בו לפתע רכב הנתבע אשר נסע לאחור. התובע הפעיל את הביטוח שלו וזה שיפה אותו בגין הנזקים לרכב ואולם חייב אותו בהשתתפות עצמית. זאת ועוד, כפועל יוצא מהפעלת הביטוח הפסיד התובע, לטענתו, את הנחת היעדר תביעות שהיתה לו. התביעה בפניי הינה להפסדים כאמור אשר נגרמו לתובע. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע ומשכך עליו לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבע, בעודו עומד בהמתנה לפינוי חנייה פגע בו רכב התובע אשר נסע לאחור. זאת ועוד, לטענת הנתבע, התובע לא הקטין את נזקיו באשר ניתן היה לתקן את רכבו בעלות נמוכה בהרבה. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבע, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע, לחילופין מוכחשים נזקיו, ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

התרשמתי מן העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם ואת הראיות בתיק, אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. במקרה בפניי, לאחר ששקלתי את העדויות, הנני סבורה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע.

בהקשר זה, התובע העיד והנתבע לא הכחיש זאת, כי הנתבע הציע לתובע לפנות למוסך וזאת תחת להפעיל את הביטוח של התובע.

זאת ועוד, אין חולק כי הנתבע הציע לתובע לשפותו בגין נזקיו ואולם האמור לא הסתייע הואיל והצדדים לא הגיעו לעמק השווה באשר לסכום.

מושכלות יסוד הן שאדם לא ינהג כאמור אלא אם הוא סבור כי האחריות לתאונה הינה לפתחו. בנסיבות בהן מדובר בגרסה מול גרסה, הנני סבורה כי התנהלותו של הנתבע, יש בה בכדי לתמוך בטענות התובע ולהטות את המאזן לכיוון גרסתו.

אשר על כן, הנני קובעת כי גרסת התובעת עדיפה בעיניי ומשכך כי האחריות לתאונה הינה לפתחו של הנתבע.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, הנני נדרשת לבחינת נזקי התובע. בהקשר זה טען הנתבע כי התובע יכל שלא להפעיל את הביטוח, בנסיבות בהן ניתן היה לתקן את רכבו בסך של 1,000 ₪. לאור האמור, לטענת הנתבע, למעשה לא הקטין התובע את נזקו. אין בידי לקבל טענת הנתבע. בהקשר זה, תמך התובע את טענתו בדבר הנזקים שאירעו לרכב בחוות דעת שמאית ואלו הנתבע תמך טענתו, בדבר נזקים פחותים יותר, בהצעת מחיר. בנסיבות בהן הצעת המחיר אינה קבילה כראייה, הרי שראיותיו של התובע לעניין הנזק הינן עדיפות.

לאור האמור, הנני קובעת כי התובע הפעיל כדין את הביטוח שלו ובנסיבות בהן הציג אישור ביטוח המעיד על הנזקים כטענתו וכן, הציג פוליסת ביטוח חדשה אל מול ישנה וניתן לראות כי הפרמיות המושלמות על ידו אמנם הועלו, כנטען על ידו, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת נזקיו.

אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע. הנתבע ישלם לתובע סך של 4,562 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה המתוקן (8.7.13) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן ישא הנתבע בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.